לליאת

דיון מתוך פורום  פסיכולוגיה קלינית

04/06/2006 | 23:09 | מאת: טל

שלום ליאת, אני נמצאת בטפול פסיכולוגי בערך כשנה בעקבות דיכאון ברמה בינונית.ללא תרופות. ניתקתי לאחרונה קשר עם שתי חברות טובות . היה לי רצון להתנתק מהכל,לא הייתי מסוגלת להיות בקשר עם אנשים, וכן היה לי קשה מאוד לתקשר עם הסביבה.(וזה רק חלק מהסימפטומים ...) יש לציין כי מדובר בחברות שהשתדלו בדרכן לתמוך ולעזור. הן דואגות וממשיכות להתעניין, שולחות הודעות,דורשות בשלומי (לבקשתי לא בטלפון אלא בSMS? ). בשבועיים האחרונים אני מרגישה ממש טוב, מצב הרוח שלי טוב,יש לי אנרגיה וכד'. הבעיה - שאני לא מרגישה שאני רוצה לחזור להיות איתן בקשר.הייתי רוצה שהן לא יצרו איתי יותר קשר בשום צורה. אני לא מצליחה להבין למה זה קורה במיוחד כשאני מרגישה טוב,ומסוגלת לתקשר עם הסביבה. זה מטריד אותי מאוד, אני מרגישה מאוד לא נוח עם עצמי מכיון שמדובר בחברות טובות, אין לי סיבה לנתק איתן קשר (אם היתה לי סיבה ממשית, אם היו פוגעות בי או עושות משהו היה לי יותר קל להודיע להן באופן מפורש על רצוני לנתק את הקשר). אני לא רוצה לפגוע בהן מצד אחד אך מצד שני אין בי רצון להתקשר לדבר איתן, ו"לחדש" את הקשר. אני לא מעוניינת בחברות חדשות. ניסיתי לבדוק את הנושא בטיפול אך אני לא מצליחה להבין את הסיבה לכך. הייתי שמחה לשמוע את דעתך. אולי זה יתן לי איזה כיון מחשבה. אני מתכוונת להודיע למטפלת על החלטתי לסיים את הטיפול, והייתי רוצה לסגור את הנושא הזה לפני מכיון שזה מטריד אותי.

05/06/2006 | 13:58 | מאת: ליאת מנדלבאום

שלום טל, לפני שאשיב על שאלתך בעניין חברותייך, הרשי לי להתייחס בקצרה לעניין נוסף. את מציינת שבשבועיים האחרונים את מרגישה טוב ומלאת אנרגיה. זוהי בשורה משמחת מאד לכל הדעות, אולם אין בה כדי להעיד על כך שתפקידו של הטיפול הסתיים. הטבה של שבועיים - דרמטית ככל שתהיה - היא משהו שצריך לשמור עליו, לבסס אותו, ולהרחיב את השפעתו הטובה לתחומים נוספים בחייך. בשיאו של הדיכאון העדפת להימנע מקשרים חברתיים ישנים וחדשים, ובמידה רבה את עדיין במצב דומה. יתכן שחברותייך - שלא וויתרו, וכנראה עדיין לא מוותרות - עליך, מייצגות עבורך משהו שאינך יכולה לשאת כרגע. אולי הן מייצגות את התקופה הקשה של לפני הטיפול, אולי הן מכירות בך פנים שאינך אוהבת, אולי הן יודעות עליך איזו ידיעה מן העבר שהיית רוצה שלא לדעת או לזכור עוד. אלה תכנים שכדאי מאד להמשיך ולבדוק בטיפול. יכול להיות ששתי החברות שלך שומרות אמונים לאותו חלק בך (או לעברך) שאת מעדיפה להפנות לו עורף. מבחינה זאת אולי הן חשובות לך יותר מכפי שאת מעלה בדעתך. אולי כשתצליחי לחיות בשלום עם חלקים אלה, תוכלי לחיות גם עם חברותייך בהשלמה והרמוניה. בהצלחה ליאת

05/06/2006 | 21:18 | מאת: טל

ליאת, "יכול להיות ששתי החברות שלך שומרות אמונים לאותו חלק בך (או לעברך) שאת מעדיפה להפנות לו עורף"... נראה לי שאת צודקת. החלק הזה - זה אני ,בעבר. טל של פעם - עם שמחת חיים,רצונות,שאיפות,תקווה, משמעות ועוד .. אותה טל - מתה. טל של היום, שורדת, כי היא לא מצאה ברירה קלה אחרת. (וברגעים קשים מאוד לא היה לה האומץ ליישם מחשבות..) אז היא זורמת... כנראה שהחברות שלי מייצגות את אותה טל שמתה. מצפות ומצפות שהיא תקום כבר לתחיה. זה בלתי אפשרי, ואני גם לא רוצה. ואולי זו הסיבה שאני מעדיפה "להרוג" את החברות איתן. עזרת לי מאוד. תודה.

מנהל פורום פסיכולוגיה קלינית