לגדעון-ייאוש 'משתק'

מה עושים במצב שחיפוש העבודה,שאיני רוצה לפרט במה,אבל מתבצע דרך טלפונים מ'דפי- זהב',לא הולך טוב, ואיני יכולה לשמוע יותר את המילה 'לא',וזה אחרי תחנונים לקבל את האחראיים-שלא תמיד עוזרים,ואז אני עוזבת את הכל ומתייאשת; הגעתי למצב של פחד משמיעת המילה 'לא' וויתור מראש,העיקר כדי שלא אענה בשלילה. אני מיואשת,מה עושים?איך אתגבר על היאוש ואמשיך?

משתנה שלום, חיפוש עבודה הינו שלב חשוב בפני עצמו וחשוב שהגעת אליו. זה לכשעצמו הינו הישג. ויחד עם זאת חיפוש עבודה זו עבודה קשה בפני עצמה. אז כמה טיפים לתהליך הארוך והמתיש הזה: 1. חיפוש עבודה הינה גם עבודה. הקדישי לה כמה שעות מידי יום. 2. התייחסי לזה כאל עבודת "מכירות". בעבודת מכירות שומעים הרבה פעמים את המילה "לא" במשך היום. זה חלק מהעבודה. אל תקחי את זה באופן אישי. 3. ארגני לעצמך "קורות חיים מקצועיים". יש לכך כללים ברורים ואתרים שונים מלמדים את זה. למשל האתר המצורף: http://www.salesman.co.il/doc/indexf.html?http://www.salesman.co.il/doc/women_resume.asp 4. מציאת עבודה דרך "דפי זהב"? למה לא דרך האינטרנט? ואם כבר למה לא להעזר במאמרים באינטרנט. למשל זה: http://www.haderech.co.il/jobsearch1.html 5. דאגי לכך שכל מכרייך, ידידייך, שכנייך וכל מי שמכיר אותך ידע שאת מחפשת עבודה. אולי הם מכירים משהו רלבנטי? פרוטקציה וקשרים טובים לא הזיקו עדיין לאיש. בקיצור, אל יאוש. יש יותר מידי עבודה לעשות עד שבאמת תוכלי להגיד לעצמך שניסית את הכל. בהצלחה רבה , גדעון

גדעון שלום, תודה רבה על ההפניה לאתרים שצירפת,יש שם חומר מעניין מאוד; ואתה צודק שזה הישג בפני עצמו שהגעתי לשלב חיפוש העבודה(אעפ"י הייאוש)-כיוון שהתחלתי אותו בערך רק בחודשיים האחרונים (מאחר וקודם-עקב בעיות רפואיות ועקב הדיכאון-לא ניסיתי אפילו לחפש),אבל הבעיה היא שכל 'לא' שאני מקבלת מחזיר אותי ל'נקודת ההתחלה' ולייאוש; ובעיה נוספת היא שעקב בעית הOCD שאני סובלת ממנה,איני מצליחה כ"כ לארגן דברים באופן מסודר ביותר{כי קשה לי להחליט איך בדיוק לעשות זאת,ופסיכיאטר גם אמר לי שזה אחד מאיפיוני הOCD בלאגן במסמכים וכו'/כלפי-חוץ אני מסודרת},ולכן זה הרבה יותר קשה ו'מסורבל' עבורי -חיפוש העבודה. מבחינת שיתוף קרובים ומכרים בכך שאני מחפשת עבודה,רק בזמן האחרון התחלתי לעשות זאת,וגם לא סיפרתי לכולם,כי זה עדיין מביך אותי מאוד להגיד שאני מובטלת (ואפילו המילה 'מובטלת'והכתיבה שלה גורמת לי כעת לדמעות בעיניים).בנוסף-לכך במשך זמן רב אני משתדלת להימנע מכל אירוע משפחתי או אירועים אחרים,כדי שלא אצטרך להגיד שאני 'מובטלת' כשישאלו אותי,או שעבדתי ופוטרתי,כי ללא קשר לסיבת הפיטורים-שלא היתה קשורה כלל וכלל למיקצועיותי- יש לי 'כתם שחור גדול' לכל החיים,ולא נראה לי שאי-פעם הוא יעלם,עובדה-שכל מקום ששומעים שפוטרתי מחייכים אליי יפה ואומרים'שלום'.איני מסוגלת יותר להתמודד עם היאוש,זה ממש 'אוכל אותי מבפנים. אינני יודעת אם קראת את הודעותיי הקודמות(מלפני מספר ימים),אבל אני נאלצת כעת גם להתמודד עם טיפולי ה'חשיפה' לOCD -דבר שמאוד מקשה עליי-פיזית ונפשית בעיקר,ושגוזל ממני כוחות עצומים.וגם עקב הOCD עצמו אני מוציאה אנרגיות רבות על 'שמירה על הכללים' ועל ריבים עם בני-משפחתי על שמירה על הסדר,ניקיון וכו'(רק מלכתוב זאת אני כבר מרגישה מותשת). האם לוותר על הטיפול ואז זה יעזור יותר למציאת העבודה(למרות שהמטפל שלי מדרבן אותי למצוא עבודה)?מאיפה אשיג כ"כ הרבה כוחות לחיפוש?לא נראה לי שיש לי כ"כ הרבה כוחות. סליחה על ה'השתפכות' פשוט אני ביאוש טוטאלי מהכל ואני מפחדת שהיאוש יחזיר אותי לדיכאון העמוק שהייתי בו לפני מספר חודשים. ותודה מראש על תשובתך, משתנה