מורן יקרה
דיון מתוך פורום פסיכולוגיה קלינית
מורן, אמנם הייתי עדה לדרמות (כאן) של השבוע האחרון. אז אני יודעת שאסור, שלא רצוי, מה שאני עושה. אני רק רוצה למסור שביקרתי בפורום השכן ופחדתי להעביר לך מסר, גם אם סמוי. אני לא שוכחת אותך ותוהה על קנקנך: תוהה ביני לביני מאחורי איזה USERNAME את עומדת. חיבוקים, הדסה
הדסה יקרה, ראיתי שהגבת. חיכיתי לך... ידעתי שתגיבי (-: איזה מדהימה היא, אה? אני לא יודעת אם ראית את ההודעה האחרונה שכתבתי לך בפעם שעברה: http://www.doctors.co.il/m/Doctors/a/Forums/xFF/Read/xFI/6/xPG/626/xFT/571664/xFP/572391 כן, היו כאן דרמות בשבוע האחרון... את יכולה לשלוח לי מייל (המייל לא מוכר...) אם את רוצה. אני אכתוב לך מי אני. אבל רק אם תנחשי קודם... משעשע... (-: הדסה, את מקסימה. תודה שאת שומרת עלי ככה. מורן
שלום הדסה ומורן. הפורום הזה שילם מחירים על מה שכיניתן "הדרמה". בין השאר, הזהירות והפחד הזה להיכנס לפה, ולהגיד דברים שאולי אסור.... אני באמת מבינה מה הביא לזה, אבל חבל לי. אני זוכרת את העץ הארוך של רשת בו השתתפתן. הקסמתן אותי ביכולת הכתיבה המדהימה. ביכולת להשתמש במטאפורות שנוגעות כל כך עמוק, ו"לשחק" איתן. זה היה עץ מדהים. השתתפו בו גם יעלה, שאני מאוד אוהבת לקרוא אותה, וגם אני (שלמדתי גם לקבל ולאהוב). סיקרנתן אותי מאוד עם סיפור "האחות הקטנה של תמי". שוטטתי קצת בפורום פסיכיאטריה, לא הבנתי את העניין המשפחתי, אבל גיליתי, ששם מותר עדיין מה שפה כבר לא. פורום במיטבו, עם כתיבה כל כך יפה ועם קשר בין המשתתפים. חבל שלשם אני לא מרגישה שייכת. הרגשתי צורך לכתוב לכן את זה. אני מקווה שלא ימחקו את ההודעה שלי. הבנתי שאפילו "שבועות שמח" כבר לא כל כך בסדר לכתוב פה.... אגב, גם "אין כינוי" חסרה לי מאוד בכתיבתה הנוגעת. אנא, אם בא לכן לענות, עשו זאת לכתובת המייל שאני מצרפת. (הוא חדש. פתחתי אותו בשם "הדר" כדי שאוכל להיכנס לקומונה). אני חוששת מתגובות גם מהבנות האחרות, שיצמיחו את העץ הזה, וירגיזו את זרובבלה וחבריה... אז בואו נשאיר את הנטע הזה בבדידותו. חג שמח! הדר