לאורנה

אורנה שלום, כיוון שאני אוהבת להיות ישירה (יותר פה ו'בחיים האמיתיים' קשה לי יותר לעשות זאת)חשוב לי ליידע אותך לגבי הרגשתי כלפייך -כדי שהיא לא תיהפך לכעס. לפני כשבוע- בזמן שהיה כל ה'בלאגן' בפורום,ביקשתי בקשה ממנהלי הפורום-ביום שאת היית המנהלת האחראית,והעליב אותי מאוד שלא התייחסת אליה והתעלמת ממנה.מדובר על בקשתי ממכם שתנהלו את הפורום,שגדעון בצורה יפה ס?רב לה (כשבקשתי זאת שוב ביום שבת)-אבל התייחס אליה,ואת פשוט 'דילגת' עליה.איני קטנונית וזכותך המלאה לסרב לבקשות ,אבל התעלמותך פשוט פגעה בי,והחלטתי שאם לא 'הוציא' זאת החוצה ואומר לך,לא אוכל להמשיך לשאול שאלות או להשתף בפורום כשיהיה בניהולך,ולכן אני כותבת לך זאת-אפילו שכבר עברו כמה ימים מאז. אשמח לתגובתך.

אני מתנצלת,שכחתי שיום רביעי היום,ולכן כתבתי לאורנה את ההודעה היום,אמרתי אתמול שאני מבולבלת בזמן האחרון....

זה בסדר, משתנה, הימים מתבלבלים לפעמים לכולנו. בטוחה שאורנה תראה את הודעתך מחר. ערב נעים ליאת

שלום משתנה, אין בי כל ספק שהיה קשה בפורום בשבוע האחרון, ויותר מכך - אני בטוחה שיהיה צורך בעוד זמן של הסתגלות וחיפוש דרך. צר לי אם הרגשת לא נענית. בשבוע שעבר הרגשתי שכל התייחסות נוספת רק מלבה את האש, ויתכן שהודעתך חמקה ממני ברגע של החלטה לא להוסיף עוד הודעות משלי. אני רוצה להוסיף בסוגריים, שגם לי היו תחושות מעורבות לגבי האופן בו הפורום געש ורעש לפני שבוע. היו לא מעט התייחסויות פוגעניות כלפי משתתפים וכלפי מנהלי הפורום, ולא כל מה שהיה כאן היה (לעניות דעתי) במקומו. למשל, הייתה לי תחושה שנוח לכן להתייחס אלי כאל "הרעה" פשוט משום שההודעה הופיעה ביום "שלי", למרות שברור, שההודעה היא של שלושת מנהלי הפורום. ואת יודעת, אף שברור לי לחלוטין שמדובר בהשלכה, זה לא כל-כך נעים... ומילה אישית בשבילך - מאחר ועבודת הדוקטורט שלי וגם חלק ניכר מהעבודה הטיפולית עוסקים ב- OCD, אני עוקבת בהבנה ובהתרגשות אחר הנכונות שלך להסתכן באי מושלמות. כל הכבוד, והמשיכי כך! כולנו לא מושלמים, וגם הפורום לא תמיד מצליח להיות שלם ומושלם... חג שמח, אורנה

אורנה יקרה, נגעת לליבי. חג שמח, יעלה

תודה על תשובתך הכנה שקצת נתנה לי להבין את נקודת המבט שלך,אבל חשוב לי להדגיש-שאני לפחות(ונראה לי שגם חברותיי האחרות,אבל איני יכולה לכתוב בשמן)לא ראיתי אותך כ'רעה',כעסתי נכון-לא אשקר,אבל לא עליך,אלא על ההחלטה של שלושתכם ו/או על שלושתכם (אבל זה היה כעס שהיה יותר על המצב הקיים,שחלף תוך זמן קצר יחסית),אבל מובנת לי בהחלט הרגשתך של 'למה דווקא עליי נפלה הצרה הזו',ותקני אותי אם אני טועה. אני שמחה שאולי בכך נתתי לך גם הזדמנות 'לפרוק את כעסך' עלינו,כי (ואיני מנסה לתפוס את מקומך בכך...)כשלא אומרים מה 'שיושב על הלב',ממשיכים לכעוס,'נוטרים- טינה'ואי אפשר השיך הלאה-להתקדם,לכן אי שמחה ששתינו ליבנו את הכעסים שלנו.בין אם את מסכימה איתי או לא,אשמח לתגובתך לגבי זה. תודה על מחמאתך לגבי הטיפול בOCD,באמת להתמודד עם חוסר המושלמות שלי ושל העולם-זה תהליך קשה מאוד עבורי,שאני מתקדמת בו אומנם,אבל- לאט...לאט...,ב'בצעדי צב'. ולא אשקר ואומר שחבל לי שבשל מתכונתו החדשה של הפורום לא אוכל לעדכון אותך עוד לבי התקדמותי,אלא אם תהיה לי שאלה או בעיה,וזה קצת חבל לי,כי הרגשתי במעין 'פידבק' שאני מקבלת כשעידכנתי את שלושתיכם. אני מודה לך שובעל תשובתך, ומאחלת לך ולמשפחתך,ולכל משתתפי הפורום, חג-שבועות שמח, משתנה

הי אורנה, חג שמח!!! בקשר למה שהיה שבוע שעבר... אדבר רק בשמי... אני לא ראיתי בך "הרעה" כי ההודעה נכתבה ביום שלך. הבנתי שזו הייתה החלטת כל מנהלי הפורום... מצטערת שזה היה ביום שלך והוצאנו עלייך את כל התסכולים... צר לי על כך שנפגעת. ויש לי שאלה בקשר לזה- אתם כל הזמן מרגיעים אותנו בכך שמטפלים לא נבהלים כל כך מהר ויש להם את הכלים כדי לא להיפגע ולכן מותר להגיד הכל. אבל הינה, זה לא כך. גם מטפלים הם בני אדם וגם הם נפגעים... ולי זה ברור שגם בטיפול אני צריכה להיזהר עם מה שאני אומרת. אני אישית נעלבתי מכך ש"שלחתם" אותנו לפורום אחר. הרגשתי לא רצוייה וזה כאב. וחוץ מזה שהיה מי שדאג ללבות את האש... אני חושבת שלא הסברתם בדיוק מה מותר ומה אסור. נראה לי שאם הייתם מבהירים בדיוק היה נמנע חלק מהבלאגן... והאמת שאני ממש לא יודעת אם ההודעה הזו מותרת עפ"י חוקי הפורום החדשים, לכן אשמח להבהרה (-: בסוף יצא לנו משהו טוב מכל מה שהיה- הקומונה החדשה שלנו בתפוז, וכמובן שאת מוזמנת (כפי שמשתנה כבר אמרה). חג שבועות שמח, סוף שבוע נפלא, רעות

אורנה יקרה, אני אישית כעסתי על כולכם... (-: אורנה, את מדהימה! אני זוכרת את ההתכתבויות שלך עם רשת ומאיה שהיו כל כך נוגעות. אני זוכרת שכתבת לי וריגשת מאוד. את רחוקה מלהיות ה"רעה". מעריכה מאוד מאוד. חג שמח! נורית

לא עיינתי בהודעות של אחרים בפורום בזמן האחרון, מצטערת לשמוע שאנשים פה עברו את גבולות הטעם הטוב...(מה זה גבול? מה זה טוב?) אני חושבת שאל בהביוריסטים תמיד קל יותר להתייחס כאל "רעים", אם לא מבינים את השיטה, שיעילה מאוד במקרים של OCD(לדעתי) ולפעמים טוב שיש גבולות.... (גבולות שפועלים כמסננת הם עוד שיטת התמודדות עם קשיים)