קינאה

היי, אני בת 21. לא מזמן חזרתי לאקס שלי לאחר שנפרדנו לחצי שנה. היינו יחד 4 שנים. חידוש הקשר היה ביוזמתו, ואני שקלתי בכובד ראש לגבי לחזור אליו. הוא בחר לסיים את הקשר בכדי לחוות חופש והתנסויות שלא יצא לו לחוות איתי. יצאתי מהקשר עם תחושה כבדה שבגדו בי. העניין הוא שהפרידה שברה אותי, הבטחון העצמי שלי צנח, ואולי אפשר גם להגיד שהפכתי להיות קצת פרנואידית. כעת כשחזרנו אני מנסה לחזור לשיגרה, אבל מוצאת שהקנאה אוכלת אותי מבפנים. אני לא מרגישה טבעית, אני מרגישה שאני צריכה להיות "על המשמר" כל הזמן, שכל בחורה מהווה איום מבחינתי. מה דעתכם? כיצד והאם אפשר לעבור הלאה ? תודה

שלום לאלמונית, בתוך כל הסיפור שלך חסר לי חלק חשוב ומשמעותי: מדוע החבר ביקש לחזור ולחדש את הקשר? האם בחודשי הפרידה הוא התגעגע? האם היה מעורב בקשרים אחרים? האם כיום הוא בטוח בהחלטתו ומוכן לקחת אחריות על הקשר? במידה ואת משוכנעת שהוא חזר אליך מתוך בחירה אמיתית ואהבה כנה, תוכלי לשתף אותו בתחושותייך (המובנות וטבעיות) ולהניח לו להתאמץ ולהרגיע אותך. נדמה לי שחובת ההוכחה חלה עליו. למרות זאת, כדאי להימנע מעמדה קורבנית ומאשימה. זה לא תורם לשום מערכת יחסים. תני לכם זמן. בהצלחה ליאת

החבר שלי טוען כי עבר תהליך מסויים שהיה הכרחי מבחינתו, החופש להיות לבד ולהתנסות כאוות נפשו, אך מאז ומתמיד אהב אותי. היו לו מספר התנסויות מיניות עם מספר בחורות, אך שום דבר לא התפתח לקשר, מתוך בחירה שלו. הוא ניסה ליצור איתי קשר מס' חודשים אך התעלמתי מתוך ניסיון להמשיך הלאה. אני חוששת שכעת כשנגלה לעולם ה"חדש" הזה מבחינתו, הקשר איתי שוב ימצה את עצמו במהרה והוא ימצא את עצמו "חנוק" ויירצה את אותה התנסות שוב. אני מוצאת את עצמי טרודה ועסוקה בשאלות במקום להנות מהתקופה החדשה שצמחה.