רק רציתי להגיד ש..

עצוב לי מאוד ורע לי ואני מרגישה שחיי חסרי-ערך,אני מותשת מהכל ונמאס לי מהכל(אבל איני מתכוונת לבצע שום-דבר קיצוני-מבחינת זה אל תדאגו),ועוד יותר עצוב לי שעכשיו בגלל כמה אנשים שהפריע להם שהפורום 'תוסס' - 'חי' - אני מרגישה כמו מעין 'פולשת' כשאני כותבת ומבקשת תמיכה ויותר גרוע כמו 'פושעת' שעושה משהו אסור.אז נכון יש אנשים שמשום-מה אינם אוהבים לראות התאגדות של קבוצות,ובמקום לנסות להתחבר לקבוצה הם רק מעוניינים לפרקה,אבל חבל שבגלל זה היתי צריכה לחשוב מספר פעמים לפני שכתבתי.

משתנה יקרה, חשבתי פעמיים אם לענות לך אחרי מה שהיה כאן ביומיים האחרונים, אבל לא יכולתי שלא... אני מקוה שימצא פיתרון בקרוב כי כבר לא נעים להיות פה... אני גם, כמוך, מרגישה "פושעת" כי אני רוצה לעודד אותך... (למרות שאני לא ממש מעודדת עכשיו) תיזכרי את ההישגים הענקיים שהשגת בשבוע האחרון! אני מאוד גאה בך ואת ודאי גאה בעצמך מאוד!!! אל תתני לעצמך ליפול! את חזקה ויש לך כוחות אדירים! כשאני מדוכאת אני תמיד מנסה לחשוב על הזמנים שמצבי היה גרוע יותר ומעודד אותי לחשוב שעכשיו מצבי טוב יותר ממה שהיה בעבר... ניסיתי לעודד אותך קצת אבל לא ממש הלך... שולחת לך חיבוק ענק, אוהבת, רעות

תודה על התייחסותך,את צודקת בכך שכבר לא נעים להיות פה כמו בעבר,ואני מרגישה כמו מישהי ש'מוקציית מחמת המיאוס'-ובטח גם את מרגישה כך. אבל עצם התייחסותך כבר קצת עוזרת,למרות שאיני גאה בעצמי כלל וכלל,להיפך עכשיו אני אפילו שונאת את עצמי ממש על שהגעתי למצב הזה ורע לי מאוד; ומה שיותר גרוע הוא שהערב אני צריכה להיות באירוע חברתי כלשהוא ו'לשחק אותה' שהכל טוב ונהדר, ואין לי חשק אבל אני חייבת (מזכיר לי מה שחן הרגישה לפני מספר ימים).הייתי רוצה שכל העולם יעזוב אותי בשקט ויתן לי רק לשכב במיטה ולא לעשות כלום,כי נמאס לי מהכל,וחן-עכשיו אני בטח 'עושה מעצמי צחוק'-בכך שאני 'חושפת' תחושות עמוקות שאיני מספרת לאף-אחד.חבל שאי אפשר להעביר דמעות ובכי דרך המייל,כי אולי זה היה מקל עליי.והעובדה שאני מסתירה זאת משפחתי רק מקשה עליי. מקווה שאנשים מסוימים לא יתקוממו עכשיו על 'התבכיינותי' עכשיו.