ליעלה, הדר ומי שרוצה...

דיון מתוך פורום  פסיכולוגיה קלינית

12/05/2006 | 15:01 | מאת: נורית

היי לכן, החלטתי שבפגישה הבאה אני לא רוצה לדבר על הבדיקות, התוצאות, הכאבים, המחלה וכו'. אני רוצה פגישה של כיף. יש למישהו רעיון? יעלה, אני שמחה ששמעת את הזעקה שלי. הייתי זקוקה לשחרר אותה. כיף לקבל מענה. בריאות! נורית

12/05/2006 | 15:33 | מאת: חוה

הי נורית, אני מתפרצת לדיון הסגור שלכן... סליחה. רוצה לעשות כיף עם המטפלת? - תביאי אבטיח, תביאי תותים, תבקשי לחבק אותה למס' רגעים... אני לא מבטיחה שזה יגמר בכיף צרוף אבל אולי עצם האינטראקציה ביניכן באוירה מעט שונה תוציא מכן דברים שונים ומפתיעים. אני מזדהה עם חששותיך ומכאוביך. מאחלת לך בריאות, חוה

12/05/2006 | 15:52 | מאת: יעלה

נורית, רעיון נחמד, פגישה של כיף. אני מודה שלי, קשה להתחבר לזה אבל אשמח לשמוע רעיונות של אחרים. משום מה, לא משנה מה מצב הרוח שלי לפני הפגישה, ברגע שרגלי דורכת על סף דלת חדר הטיפולים, משקולת של מאה טון נופלת על כתפי ואני מתחברת מיד למקומות הכי כואבים, חלשים ופגועים שלי. חוה - אני חייבת לומר שהרעיון שלך לפגישה נראה לי הזוי :-) החל מהאבטיח ועד לחיבוק של מספר רגעים. אמאל''ה. אבל אולי זו רק אני. יעלה

12/05/2006 | 16:03 | מאת: הדר

היי נורית. כל הכיף הוא, שאת מחליטה על מה לדבר בחדר הסגור. אבל זה שאת שואלת אותנו, אומר אולי, שאת לא בטוחה שזה מה שנכון לך? אני מצטרפת ליעלה (כרגיל...). גם אני מתקשה ליזום מראש פגישות של כיף. גם אני צונחת וצוללת ברגע שאני מתיישבת שם. חיבוק??????????????? הוא לא נוגע בי, ואני לא מעלה בדעתי לגעת בו. זאת האינטימיות הכי מוזרה שהייתה לי בחיים. כשכן הייתי בתקופה של מנוחה יחסית, הבאתי תמונות, והבאתי את המוסיקה שלי בכל מיני דרכים (כן, גם ניגנתי לו...). שמעתי את הזעקה שלך בלילה. היה לי כיף שבחרת לצרוח על העץ "שלי". אני פה. (במצב רוח הרבה יותר טוב, אחרי פגישה יותר טובה...). מחזיקה לך אצבעות ובטוחה שיהיה בסדר! הדר

12/05/2006 | 17:15 | מאת: ד"ר אורנה ראובן-מגריל

יקירותיי, האינטימיות שיצרתן פה מחממת את ליבי בכל שישי מחדש... אינטימיות זה כיף בפני עצמו, לא? אורנה

12/05/2006 | 19:07 | מאת: יעלה

הדר, בא לי להתייחס לסוגריים האחרונים של דברייך. בכל פעם מחדש אני משתגעת מזה שמצב הרוח שלי (לפעמים לשבוע שלם) נצבע בצבע של הפגישה. אם היתה פגישה טובה, אז כל השבוע טוב, מצב הרוח טוב, הכל קל יותר, ואם היתה פגישה לא מוצלחת אז הכל שחור. זה לא אמור להיות אחרת, שהשבוע יהיה המדד לפגישה ולא להיפך? בשבועות של הפגישות הגרועות (מבחינת הדינמיקה בחדר, לא התוכן שעולה), כשאני מדוכאת במהלך השבוע זה גורם לי להרגיש נורא מטופשת. בכל מקרה, שמחה שהיה לך טוב ואת במצב רוח משופר. יעלה

12/05/2006 | 22:29 | מאת: חן

נורית, שמחה לראות שחזרת אלינו אחרי הרבה זמן שלא כתבת פה,ומצד שני אני מבינה למה לא כתבת(מצבך הבריאותי...)ואני מצירה על מה שאת עוברת ואני יותר ממקווה שבריאותך תשתפר במהרה. יש לי רעיון בשבילך לפגישה שמחה,נסי למצוא אירוע משמח שעבר עלייך השבוע או בכלל בעבר דברי עליו..... סיפרתי למטפלת שלי משהו משמח שקרה לי וזה עשה פלאים למצב הרוח שלי עד הפגישה הבאה,באמת,כי גם ראיתי שהיא כ"כ שמחה בדבר המשמח שקרה לי וזה גם קירב ביננו יותר,הרגשתי שהיא כמו אמא שמחה בדברים טובים שעוברים עליי,ושעיניה דומעות כשכואב לי... מה גם שמאמא שלי אני לא כ"כ מקבלת חום ואהבה כמו מהמטפלת,אבל זה כבר סיפור אחר.... טוב,לא אלאה בפרטים לא מעניינים.... הרבה בריאות גוף ונפש אוהבת חן

13/05/2006 | 10:48 | מאת: רעות

נוריתי, אני שמחה שחזרת לכתוב... מצטערת לשמוע כי את לא מרגישה טוב... מקוה שהבדיקות יצאו בסדר... בעניין הפגישה... נחמד מה שחוה הציעה אבל כל מטפל מקבל את זה אחרת... המטפלת שלי ודאי הייתה נבהלת... כרגיל... שולחת חיבוק ענק! תיהי חזקה, רעות

13/05/2006 | 19:11 | מאת: נורית

היי, תודה בנות. חן, אני באמת אחשוב על משהו נחמד שקרה לי. תודה תודה על התמיכה שלך. רעות, תודה על החיבוק. את תמיד מחבקת אותי (-: אני בסדר. מרגישה טוב. נורית

מנהל פורום פסיכולוגיה קלינית