ליאת.....

ליאת, 1.אני יודעת ומודעת לעובדה שההיתי אימפולסיבית למדי(יותר נכון אימפולסיבית מידי)כלפי חן 'החדשה',או חנה או חיה(היא לא החליטה איך קוראים לה...) אבל היתה לי מחשבה(מוטעית)שהיא רצתה ללעוג לי,כיוון שגם בפורום תקיפה מינית המשתתפות קיבלו הודעות פוגעות,ולכן חשבתי 'שעושים את זה' גם לי,וגם בגלל שהיא השתמשה בכינוי שלי למרות שהיא ראתה שכבר יש פה משתתפת שנקראת חן. 2.לצערי אני עדיין מרגישה רע לא פחות מאתמול,למרות שהייתי רוצה לבשר לך שאני מרגישה יותר טוב אבל זה לא ככה,קרה משהו ואני לא יכולה לומר אותו בפורום זה(גם דיברתי עם המטפלת שלי לפני שהיא נסעה כי לא יכולתי להתמודד לבד,והיא מצאה זמן לפגוש אותי באותו יום שהיא חוזרת...) בכל אופן תודה על האיכפתיות שלך. 3.את יכולה לענות לרעות בשרשור למטה על השאלה אם לעזוב את המטפלת שלה,למרות שהיא כתבה בכותרת לחן ולמשתנה,נראה לי שתשובה מקצועית יותר תעזור לה? 4.לאחרונה חבריי וחברותיי שואלים אותי למה אני נראית כ"כ לחוצה ולא רגועה והאם קרה משהו חריג שגורם לי להרגיש כך,ואני לא יודעת איך להתחמק מהשאלות האלה שלהם,כי באמת נמאס לי ואני לא רוצה שהם יחשבו שאני סובלת ושאני מרגישה רע,אני יודעת שבשביל זה יש חברים אבל באמת אני לא רוצה לשתף אותם,אצלהם הכל נראה'ורוד' ואצלי הכל שחור ואני מתביישת להגיד מה עובר עליי באמת. איך יוצאים מזה? תודה חן(הישנה)

חן יקרה, אנסה להשיב לך לפי הסדר: 1. נדמה לי שהמבוכה והבלבול נוצרו ללא כוונה או תכנון, ולכן העניין נפתר מהר. נדמה לי שעכשיו (לפחות מבחינה זו - הכל בסדר). 2. אני מקווה שהעניינים הקשים יסתדרו איכשהו, ותוכלי להתחיל לנשום לרווחה. מגיע לך קצת שקט. נשמח להמשיך להיות כאן בשבילך עד שהמטפלת תשוב. 3. מבטיחה לקרוא את התכתובת שלכן ולהגיב בהקדם. 4. נדמה לי שאת כבר מכירה את דעתי בנושא. חברים אמורים ללוות אותנו גם בשעת משבר. לא חייבים לפרט את הנסיבות, אבל אפשר לומר שאת עוברת תקופה לחוצה, ולכן את צריכה קצת 'פינוק' והתחשבות. חברים טובים אמורים להבין. הניסיון להסתיר את מצבך מפני חברייך יוצר עומס מיותר. אני מקווה שבאמת תצליחי לחוש הקלה בהקדם. ליל מנוחה ליאת