לליאת

ליאת, רע לי ואני שונאת את החיים האלה. לא רוצה יותר,נמאס לי. הכל נראה לי שחור משחור אני לא אוכל להתמודד יותר. אפסו כוחותיי. הכאב קשה מנשוא. אני חיה בתוך כאוס מתמשך,לא יכולה יותררררררררררררררררררררררר היאוש ניצח אותי וזה סופי. אני רוצה לדבר עם המטפלת שלי רוצה להוציא הכל אבל כבר מאוחר מידי ומחר היא נוסעת לשבועיים דווקא כשאני זקוקה לה יותר מאי פעם. אני רוצה לעצור ולהירגע ואני לא מוצאת את הבלמים. מה עושים? חן (בייאוש טוטאלוס נשבר לי)

ליאת, אני מרגישה רע. קרה משהו שגרם לי לזכור... לזכור את הכל.. בזמן שאני בעמל רב לשכוח(טיפול וכו' לא עוזר) וחוץ מזה קרה משהו היום שאני לא רוצה לפרט אותו בפורום. אם את קוראת אותי תשלחי לי שביב של תקווה.... חן

חנו'ש, מצטערת שאת מרגישה רע... לא יודעת כל כך מה להגיד... שולחת לך חיבוק גדול! אני כאן בשבילך, רעות

חן יקרה, מצאתי את הודעתך הבוקר, ואני מתפנה לרגע קט (בתוך יום העבודה) כדי לבקש ממך להחזיק מעמד. למרות שהכל נראה כרגע (אולי כבר פחות?) שחור, זכרי שגם אחרי סערות עזות מגיעה הרגיעה. כמי שגרה ממש סמוך לחוף הים, אני יכולה לספר לך שאחרי כל סערה טובה, אפשר למצוא על החוף המון אוצרות. הכל תלוי בסוג ההתבוננות. נסי למצוא כוחות לשרוד ימים בודדים. אנחנו נהיה כאן בשבילך בשבועיים הקרובים. אחזור לכאן בערב. מקווה שעד אז כבר תרגישי טוב יותר ליאת

חשבתי להקדיש לך שיר...אך קשה לי כרגע למצוא משהו מתאים... (העיקר הכוונה, לא?) לילה טוב