החיים לאחר השחרור מצה"ל...

היי ליאת, אינני יודעת אם את זוכרת אבל לפני חודש רשמתי לך בפורום על כך שאינני מוצאת עבודה. עבר לו חודש מאז ועדיין נשארתי מובטלת (אני שונאת להשתמש במינוח הזה). בכל הדרכים האפשריוןת חיפשתי עבודה:אינטרנט,עיתון, חברות כוח אדם (פרט ללשכת התעסוקה אינני רוצה לנצל עדיין את 70 יום אבטלה אני רוצה לעבוד בכל עבודה שהיא). הרבה מקומות פוסלים אותי היות ונרשמתי ללימודים אקדמאיים, אך עדיין לא התקבלה תשובה מהאונ' אז אינני יכולה לדעת אם התקבלתי או לא. זה ממש מרגיז היות שלפני הצבא ביקשו לאחר שירות צבאי והיום שאני לאחר השירות אין לי מקטם עבודה. מה קורה בישראל?למה זה כך?לעולם לא אמצא עבודה?איך אממן לימודים ואת החיים בכלל?. אני ממש מיואשת מה צריך לומר להם?להתחיל לשקר (למרות שאני בנאדם כ"כ ישר) ולומר שאין לי תוכניות לשנה הקרובה. ליאת עזרי לי אני ממש בדיכאון מזה שאין לי עבודה (הרי פרט לכסף, עבודה קבועה נותנת לך סיבה למה לקום כל בוקר). מחכה להצעתך. יום טוב,

שלום לך PC, צר לי לשמוע שעדיין לא מצאת עבודה. אני מקווה שקיבלת כבר את ציון הפסיכומטרי, ושהוא גבוה דיו כדי לאפשר לך להתקבל ללימודים שאת רוצה. אין ספק שההכרזה על תחילת לימודים בקרוב לא נותנת לך נקודת פתיחה טובה במקומות העבודה, ואולי כדאי להצניע עובדה זו. מוסרית, תוכלי להתנחם בידיעה שתמשיכי לעבוד במסירות במקום עבודתך החדש גם כסטודנטית (אם רק ילכו לקראתך בתנאים). לצערי, לא אוכל להשיב לך על השאלה 'מדוע בישראל קשה למצוא עבודה', פשוט כי איני יודעת לתת תשובה מוסמכת בעניין זה, אך אוכל להסתכן ולומר שגם במדינות אחרות זה בוודאי לא פיקניק, בטח כשמדובר באדם צעיר וחסר ניסיון. ידוע לי שקיימים היום מכונים פרטיים או מאמנים אישיים המסייעים ספציפית בניסוח קורות חיים, עמידה בראיונות עבודה, וכד'. הדבר האחרון שאת צריכה עכשיו זה דיכאון. זכרי שמתוך עמדה פנימית של פסימיות וייאוש הדברים קשים שבעתיים. נסי לגייס עוד אופטימיות וסבלנות, ולהנות בינתיים מחופשת השחרור. בהצלחה, והמשיכי לעדכן. ליאת

לליאת, קודם כל אני שמחה שאת זוכרת אותי. דבר נוסף,ציוני הפסיכו' עדיין לא הגיעו אך ככל שהזמן עובר מרגע עשיית המבחן (כמעט חודש) ידוע כי רגע קבלת הציון מדשדש בפתח. (אעדכן אותך עליו). ולגבי העבודה, זה לא שאני מגיעה לכל ראיון בריש גלי ואומרת לם "תקשיבו נרשמתי ללימודים", אני מוסרת פרטי מידע זה רק לאחר שנשאלתי. הגעתי לראיונות עבודה במקומות מאוד בכירים היות ואני שירתתי במודיעין בצבא, אבל דבר זה פשוט מהווה מכשול. כנראה שפשוט אצטרך להעלים זאת מפניהם וכשיתקרב רגע הלימודים פשוט אתפטר. (הרי רוב המעסיקים יודעים גם כאשר קיימת התחייבות לשנה יש אפשרות של הפסקת חוזה,אני צודקת?!). אני רושמת לך את כל זה, היות וזה מחזיר אותי לעבר לתקופה בין התיכון לצבא שכל עבודה לא הסכימה לקבל אותי היות וטענו כי אני מתגייסת לצבא וכד'. כנראה כאן (בישראל) צריך לפעמים להעלים דברים (מה שאני הכי שונאת לעשות) ואולי רק כך להצליח למצוא עבודה ולהתחיל לעשות כסף. תודה על התמיכה והפרגון. ערב טוב,

אני כ"כ מבינה אותך ומה עובר עלייך,אפילו שאני כבר מזמן....השתחררתי,ואפילו שעבדתי מאז בכמה עבודות קבועות במשך מספר שנים,כעת חזרתי שוב ל'נקודת הפתיחה',רק שכעת אני עם 'משקעים כבדים יותר' מהעבר,ועובדה זו לא תורמת לחיפוש העבודה. אינני רוצה לייאש אותך יותר משאת כבר מיואשת,אך גם כשיש מקצוע ותעודת הסמכה,זה לא בהכרח מבטיח עבודה-בעיקר אם אין ניסיון באותו מקצוע (ואני מקוה שלא יאשתי אותך). מה שלמדתי מהעבר הוא שכשאומרים את כל האמת -כמוני וכמוך,בחיים,בד"כ מפסידים הרבה,ואני אומרת זאת מתוך ניסיון של עבודות ודברים רבים בחיים שהפסדתי והרסתי בעיקבות אמירת ה'אמת' כולה.(אני יודעת שבטח דבריי נשמעים נוראיים); לא צריך חלילה לשקר,אלא פשוט לא 'לנדב' פרטים שלא ביקשו (אם לא ביקשו). לא יודעת למה אבל דברייך גרמו לי כמו למעין 'פליישבק' לעבר,שהזכיר לי את כל 'טעויות העבר' בעבודות ואת היאוש של היום עקב כך,וכיוון שגם היום חיפוש העבודה חסר התכלית ייאש אותי יותר,דברייך היו 'טריגר' עבורי שעורר דברים מן העבר,וגרם לי לעצב רב.איני מאשימה בדבריי,אלא פשוט מציינת עובדה של מה שקרה לי. מצטערת מראש אם כתבתי את הדברים בצורה אנוכית ואם תסכלתי אותך יותר במקום לעודד אותך,ומקווה שלא תיכעסי על 'התפרצותי' לשיחתך עם ליאת. {פשוט בזמן האחרון אני לא טובה יותר בשום דבר שאני עושה או כותבת,ואני הורסת כל דבר שאני מגיעה אליו.}

אחותי היקרה :-) בבקשה רק על תתייאשי! את בן אדם נפלא ומדהים ורגיש ועוזר! דברייך תמיד עודדו אותי! מתנצלת שפלשתי לעץ של PC... שולחת חיבוק ענק! מקווה שיצליח לך ותמצאי עבודה בקרוב! רעות

PC , אני ממש מבינה אותך, גם לי הייתה ממש את אותה הבעיה לפני שהתחלתי ללמוד. הרבה משקרים ואומרים שאין להם תוכניות לשנה הקרובה, אך אני לא יכולתי... למה שלא תחפשי כבר עכשיו עבודה לסטודנטים במשמרות? כשתתחילי ללמוד יהיה לך נורא קשה למצוא עבודה נורמאלית שמשלמת שכר סביר, מפני שידרשו ממך לעבור הכשרה שנמשכת בדר"כ שבוע עד חודש, וקרוב לוודאי שלא יתאפשר לך... אם את כבר מחפשת עבודה אז תמצאי משהו שתוכלי להתמיד בו גם כסטודנטית, זו דעתי... אני סטודנטית ועובדת בעבודה מתישה וקשה לי נורא למצוא עבודה עכשיו כי אין לי זמן לקורסים האלה (וגם אין כל כך זמן ואנרגיות ללכת לראיונות כל הזמן) רק אל תתייאשי! המון בהצלחה, רעות