סיום טיפול

שלום, אני נמצאת בטיפול מזה כחמש שנים-תקופת זמן רבה לכל הדעות. אני מרגישה שהטיפול עזר לי מאוד שכן התחוללו בי שינויים רבים, אך יחד עם זאת אני מרגישה כי הטיפול מיצה את עצמו ושאני יכולה להסתדר בכוחות עצמי. אולם קשה לי לסיים את הקשר עם המטפלת ואפילו יותר מזה קשה לי אפילו להעלות את הסוגיה בטיפול, רציתי כבר מס' פעמים אך לא הצלחתי, פשוט קיבלתי בלק אווט ולא יכולתי לפתוח את הנושא. יכול להיות שזה גם קשור לעצם העניין שאני חוששת מה יהיה אחרי הטיפול-אולי לא לעד ארגיש בטוב ואזדקק למטפלת... אז איך עושים זאת? האם מקובל להפרד בפתאומיות או בתהליך הדרגתי ואיך אוכל לומר למטפלת שברצוני לסיים את הטיפול?

שלום שרית, נדמה לי שיש עוד נושא אחד חשוב לטיפול - והוא האופן שבו את נפרדת... אולי יהיה קל יותר אם תתייחסי לסיום הטיפול בתור אחד מהנושאים שחשוב וכדאי לטפל בהם. הרי זו לא תהיה הפעם הראשונה בה תביאי לטיפול נושא מביך שקשה להעלות... בנוגע למה שמקובל, אנשים נפרדים בדרכים מאוד אישיות (כפי שהם נוכחים בטיפול באינספור דרכים ייחודיות). אך עדיין, הפרידה המומלצת היא פרידה מעובדת, שדוברה בטיפול ושניתן לה הזמן הראוי. בהצלחה, אורנה ראובן-מגריל