שאלה
דיון מתוך פורום פסיכולוגיה קלינית
האם הריטואל החוזר על עצמו, של ניסיון להתחבר לאנשים שלא יכולים לתת אהבה ואמפטיה, מעיד עליי? כי זה מוזר, אלה שמרעיפים עליי אמפטיה, אני מתרחקת, ואלה שלא מסוגלים לעטוף אותי בתשומת לב, אני נמשכת אליהם יותר - למרות הסבל. איך עושים את הסוויץ' הזה, של לבחור ולהבין מה מתאים לנו באמת ומה נרגיש בו טוב? התכוונתי לזוגיות.
שלום שירי, כמו שנאמר כאן לפני שעה קלה, הבחירה או המשיכה למי שאינו מעוניין בנו, יכולה להיות קשורה לדימוי עצמי שלילי והערכה עצמית נמוכה. כאילו אמרת: "לא מגיע לי בן זוג טוב ומתחשב" או "אם מישהו אוהב ורוצה אותי באמת, הוא כנראה פגוע ובעייתי בעצמו". כמובן שאין אלה אמירות מודעות, אלא דפוס מורכב בהרבה, המתפתח במהלך השנים בהן מתגבשות האישיות והזהות שלנו. את הסוויץ' האמיתי עלינו לעשות בעמדה שלנו כלפי עצמנו. זוהי דרך ארוכה וקשה, אך משתלמת מאד. טיפול, כבר אמרנו? ליאת
היי שירי אני מזדהה איתך רוב הנשים שהייתי איתן בקשר התייחסו אליי כמו זבל וזלזלו בי ונמשכתי אליהן מי שאהבה אותי באמת לא נתתי לה הזדמנות כי אני שונא את עצמי מזלזל בעצמי ברגע שהן נמשכו אליי נגעלתי מהן ...........ועכשיו אני לבד מפחד להיות לבד לצמיתות פגוע מאוד ומרגיש חרא עוד יותר