רגישות יתר אצל ילד בן 10

דיון מתוך פורום  פסיכולוגיה קלינית

01/05/2006 | 14:08 | מאת: חני-אמא לילד רגיש מאוד

שלום בנ בן 10 והוא ילד רגיש מאוד. אני לא תמיד יודעת איך להתמודד עם זה עכשיו הוא התקשר אלי לעבודה, בוכה, שהעליבו אותו במשחק כדורגל כי הוא לא עצר שער. צחקו עליו, אפיחו החברים הטובים שלו, ובגלל זה לא רוצים לשתף אותו במשחקים נוספים. הוא מאוד, מאוד , נפגע וכל הנסיונות שלי להגריע אותו לא הועילו. מה עלי להגיד לו למשל במצב כזה? איך לחזק אותו ולעזור לו להתחסן מעט? תודה

לקריאה נוספת והעמקה
01/05/2006 | 19:17 | מאת: ליאת מנדלבאום

שלום חני, אם בנך נבחר מראש לעמוד בשער, כנראה שמצבו לא עד כדי כך קשה... ולעצם העניין- הלוואי ויכולנו, כאמהות, לסלק כל מפגע ומכשול מדרכם של ילדינו. לרוע המזל, אין לנו כל דרך לחסוך להם את העלבונות והאכזבות שמזמנים החיים. מה שכן אפשר לעשות, זה לחזק את יכולות ההתמודדות שלהם, לעודד, להניח 'תחבושת' רכה על הפצעים, ולאהוב ככל האפשר. כשהוא מצוייד באהבה ובעידוד שלנו, יכול הילד לעמוד בפגיעו?ת הבלתי נמנעות של החיים, ולצאת מהן מחוזק. במקרה של היום, אפשר לשוחח איתו, לגלות הבנה למצבו ("גם לי זה קרה פעם...."), ולהביע ביטחון ביכולתו להתגבר על העלבון. רק אתמול מכבי הפסידה בצורה מכובדת לצ'סקא, וככל שיכולנו לראות, איש לא פרץ בבכי או סולק מהקבוצה. זו יכולה להיות דרך נחמדה להמחיש לו את הרעיון שאי אפשר תמיד רק לנצח. אפשר להסביר לו שדברים שנאמרים בשעת לחץ והתרגשות (ע"י החברים) אינם בהכרח משקפים את דעתם הקבועה עליו ועל יכולותיו. ככלל, חשוב להימנע מרחמים או מעיסוק-יתר בכל תקרית כזו. כשאנחנו, ההורים, עוברים בקלות לסדר יום, אנו מהווים דוגמא טובה ומחזקת עבור הילדים שלנו. לחיי הנצחונות שבדרך ליאת

02/05/2006 | 04:04 | מאת: שם בדוי

02/05/2006 | 04:10 | מאת: שם בדוי

דווקא רציתי להעצר במשפט זה, ואשמח אם תפרטי מה יכולות להיות ההשלכות של רחמים, לגיל מבוגר יותר "חשוב להימנע מרחמים או מעיסוק-יתר בכל תקרית כזו."

02/05/2006 | 07:16 | מאת: אותה אמא לילד רגיש

תודה רבה

מנהל פורום פסיכולוגיה קלינית