מה עושים

שלום , אני נשוי מזה כשנתיים.לאחרונה הייתי עד למספר מצבים ונקודות "נסיבתיות" אשר התגבשו לידי מצב שבו אני מרגיש שישנה אפשרות כי רעייתי אינה נאמנה לי.אני חייב לציין שזוהי תחושה בלבד ואין לי שום הוכחה.החשד התעורר בתקופה האחרונה(מספר ימים) וקצת קשה לי להחליט כיצד להתמודד עם מצב זה.בשיחה איתה אמרה שאין זה כך אולם היה זה רחוק בכדי להסיר את התחושה כי משהו אינו כשורה.זו אינה הרגשה שנובעת מחרדה כללית שאין לה אחיזה במציאות.עליי להוסיף כי מצבינו הרגשי פחות או יתר בסדר והזוגיות נעה על ציר נורמטיבי.מצד אחד,אני מרגיש שאיני יכול להמשיך בצורה בה איני מרגיש בטוח.משהו נשבר ואני מרגיש שאני חייב לקבל תשובה ברורה,משהו שיעזור להפיג התחושה.(בשאלותיי לגבי ארועים כמו היעלמויות,אי מענה לטלפון,שירי אהבה וכו-שכולם יכולים להיות מוסברים ומאידך זה מאד לא אופייני).מטבע הדברים ,איני יכול להשאיר את המצב תלוי באוויר.ההתלבטות שלי היא מה לעשות.האם לשוחח איתה ולהסיבר להא ת תחושתי,הבעיה היא שאיני יודע עד כמה תשובה שלה תהיה מספקת כדי שאוכל להמשיך.אני יודע שאולי תציעי מטפל זוגי,אולם כבר היינו שם ויש לציין שהוא עזר.אגב,נושא הפניה כלל לא היה קשור לנושא של אמון או יציבות אלא לנושא של מקומו של בן חורג והיחסים עימי.אפשר לומר עכשיו שבדיוק בתקופה הזו נתבשרנו על הריון שלנו(?) ולמעשה כל מיני רמזים מעליחם החשש(גם אם מופרך) כי יכול להיותשזה אינו שלי.אני אוהב מאד את בת זוגי והיא אותי אולם אני יודע שמשהו כזה ,לא הגיוני ככל שיהיה עלול להלקח מסיבות שונות במציאות מתפתחת.חשבתי לבחון דרכים אחרות עקיפות כדי לקבל תשובות בהירות יותר,כמו מעקב או כדומה.. יצא לי מאד מבולבל,אני קצת בהלם. הייתי רוצה לבקש מאד,הכוונה שלך מעבר לשליחה אפשרית לטיפול זוגי או לייעוץ אישי.האם ישנה דרך מתאימה בשלב הזה למצב הזה?

טוב, אז דברים קרו מהר ובשיחה איתה התגלה הסוד.חשדותיי היו מבוססים והתברר שהיא מנהלת קשר מזה כשבועיים.מצד אחד ישנה אהבה מצד שני רגשות עזים של תיסכול כעס פחד וכאב.אני יודע שבגידה היא לא תמיד המסמר האחרון ואני לא מאלו שרואים בזה ארוע שאין ממנו דרך חזרה.לפחות לא תיאורטית. האם כדאי לי לבחון את המצב עם מטפלת באופן אישי?להבין את המצב טוב יותר?לבחון את המשמעויות השונות,של ההיריון(שלי לא שלי) בנוסף,עד כמה אני מסוגל לחזור לקשר ובאילו תנאים?גם אם ההיריון ממני,האם זה הוגן להחליט החלטות רגשיות,להשאיר מתוך מערכת יחסים שאיני בטוח ביכולתה להתקיים? הזמן מתקתק,מגביל ואני מרגיש שאולי אני זקוק להכוונה ממקור אובייקטיבי.אולי טיפול אישי,פגישות ייעוץ ממוקדות לפני,טיפול זוגי,אם בכלל?

שלום למתקשה, אתה מצוי כרגע בעין הסערה, והחלטות שמתקבלות באווירה של סערה ובלבול יכולות ללקות בשיפוט מוטעה. אני מבינה שסימני השאלה מפנייתך הראשונה, הפכו תוך זמן קצר לסימני קריאה מכאיבים. מאחר ומדובר במשפחה עם ילדים קיימים וילד שבדרך, זו סוגייה סבוכה מכדי לדון בה במסגרת פורום אינטרנטי. נדמה לי ששווה לדון בכך עם איש מקצוע (פסיכולוג או מטפל משפחתי מנוסה) שיוכלו לקבל תמונה רחבה יותר, ולהציע כיווני פעולה אפשריים. להרגשתי, מוטב להגיע אליו תחילה בעצמך, ורק בהמשך לצרף (בכפוף להמלצתו) גם את אשתך. בכל מקרה, אתה ניצב בפני תקופה תובענית ומאתגרת, ואני שולחת לך הרבה כוח. בהצלחה ליאת