כנסו בבקשה

דיון מתוך פורום  פסיכולוגיה קלינית

30/04/2006 | 23:25 | מאת: חן

אני צריכה אוזן קשבת,כיוון שאתמול עבר עליי סיוט. יצאתי עם מישהו בערב,נסענו לחוף הים בת"א,ושתינו קצת,הבחור היה קצת שתוי והוא אמר לי שהוא חרמן,והתחיל לדבר איתי על סקס וכו'(אני לא שידרתי לו שום דבר שקשור לסקס...) הסברתי לו שאני לא מעוניינת בסקס ואמרתי לו שאני רוצה ללכת הביתה,והוא במקום לקחת אותי הביתה אמר לי שהוא מסטול והוא מפחד לנהוג במצב של 'סטלה' אז אמרתי לו שיתן לי לנהוג כי אני רוצה להיות בבית שלי,ולא אכפת לי מכלום,והצעתי לו שינוח ליד הבית שלי עד שהוא ירגיש טוב ויהיה במצב שהוא יוכל לנהוג,אז הוא לא הבין את זה המשיך לדבר איתי על הוא ועל דא... עד פתאום הוא שלח ידיים,אמרתי לו שיעיף את הידיים שלו ממני והוא המשיך לשלוח ידיים,אז יצאתי מהרכב שלו והתחלתי לרוץ ולרוץ העיקר להגיע למקום כמה שיותר רחוק ממנו,וצלצלתי לחבר לשעבר שלי ואמרתי לו שיבוא לקחת אותי, וכשחבר לשעבר שלי הגיע סיפרתי לו מה עבר עליי,שפחדתי ונבהלתי נורא,וחבר לשעבר שלי במקום להרגיע אותי התחיל לצעוק עלי שאני יוצאת עם גברים שאני מכירה שתי דקות וממש ממש ירד עליי,במקום לתמוך בי ולהבין אותי(הוא לא יודע שאני נפגעת תקיפה מינית וכל קטע כזה שבחור שולח לי ידיים מהווה לי טריגר) בקיצור, רבנו ממש,הוא צרח עליי ונפגעתי מדבריו, אמרתי לחבר לשעבר שלי שיוריד אותי מהרכב ואני אחזור במונית או שאני אתקשר לחברה שלי ובינתיים אני אחכה לה.אז הוא באמת הוריד אותי מהרכב וזה היה באיזשהו מקום ביפו,והיתה שם חבורה של בנים ערבים שדיי נטפלו אליי,והייתי לבד ופחדתי והיו לי דפיקות לב כמו התקף חרדה,כי היה חשוך שם והם היו שישה או שבעה גברים ואני הייתי ממש לבד... אבל מזלי שחבר לשעבר שלי חזר אחרי ארבע דקות שההיתי לבד והארבע דקות האלה נראו לי כמו נצח.... כי כל כך פחדתי.... הוא חזר ואמר לי בואי כנסי לרכב אני אקח אותך הביתה,והוא לקח אותי הביתה וביקש ממני סליחה בדרך,והיום הוא עשה לי שטיפת מוח על כמה שאני לא בסדר שאני יוצאת עם בחורים שאני לא מכירה וכו'.... חוץ מהסיוט הזה שעברתי,אתמול בערב חלמתי חלום מפחיד נורא,והתעוררתי בשלוש בלילה ולא האמנתי שאני בבית שלי... חשבתי שאני נמצאת במקום איום ונורא שחלמתי עליו, והתחלתי לבכות כשראיתי שאני מוגנת ושאני במיטה בבית... חוץ מזה ההורים שלי רבו בינהם אתמול ניסיתי לפייס אותם וחטפתי צעקות,אז החלטתי לצאת עם הבחור המטומטם הזה, בגלל זה אמרתי שאני בחורה אפס,ואני אמשיך להגיד את זה כי זאת עובדה. אני מצטערת על ההשתפכות הבלתי נסבלת שעשיתי פה.אבל הרגשתי צורך לשתף אתכן,ושאתן הכתובת הנכונה עבורי לשיתוף.יש לי מין תחושה כזאת שאתן תמיד תגנו עליי,ותעטפו אותי בחיבוקים וחום.אני מרגישה בנוח לספר ויחד עם זאת אניי יודעת שאני קוטרית ובטח שנמאס לכולכן ממני. גם לי נמאס מעצמי. אני שונאת את עצמי ויש לי סיבות. תודה על ההקשבה חן

לקריאה נוספת והעמקה
30/04/2006 | 23:38 | מאת: גדעון שובל

חן שלום, נשמע לי שעברת ארוע קשה ומפחיד ואת צריכה לתת לעצמך זמן להתאושש ממנו. אחרי סידרת ארועים כאלו, את יכולה גם לכעוס על עצמך אך גם להודות למזלך הטוב שזה לא הסתיים בצורה גרועה יותר. גם התמיכה והאהבה הרבה שאת מקבלת מחברותייך לפורום מעידות שאת ראויה לא רק לכעס עצמי. בברכה, גדעון

30/04/2006 | 23:47 | מאת: חן

לגדעון, אני כועסת על עצמי יותר מתמיד. אני לא רוצה להיות מי שאני אני רוצה להיות אחרת אבל אני טיפשה מידי 11 שנות לימוד למה אתה מצפה? בור ועם הארץ שכמוני ואני לא מצפה מעצמי ליותר מידי אם לא הייתי נוסעת בטרמפ היום היתה לי בגרות מלאה והיתה לי אפשרות ללמוד באונ' אבל עליתי על טרמפ ואיזה בחור בן זונה פגע בי ופצע את נשמתי והפצע הזה פתוח ומוגלתי ומדמם עד היום ולא יכולתי לחזור ללמוד אז בתיכון אפילו שבמסגרת בית ספר עשו הכל כדי שאני אחזור ללמוד ולא חזרתי ללמוד אז איך אתם יכולים להגיד לי שאני לא אפס?? תראי לאן הבאתי את עצמי... חוץ מזה אני בטיפול פסיכולוגי ואני לא רואה שינוי כי זה תהליך,ככה אומרים,שלוקח זמן. אבל אני לא מאמינה שאני יכולה להיות בסדר אני חושבת שאני תמיד אשאר אפס!! חן

01/05/2006 | 15:50 | מאת: משתנה

רק עכשיו קראתי את מה שעבר עליך,וחורה לי באיזה 'עולם דפוק' אנו חיים,ושבחורה טובה וחכמה(וכן תמיד תזכרי זאת- את חכמה מאוד,אולי קצת תמימה,אבל בשום-אופן לא 'טיפשה' ולא 'אפס') כמוך,צריכה 'לסבול' כל פעם מחדש ע"י טיפשים -אידיוטים חסרי מוסר,שחושבים שהעולם כולו שייך להם,זה פשוט מקומם. גם אני נוצלתי לא פעם בחיי(לא בצורה שאת נוצלת),אבל מספיק כדי לדעת שיש אנשים 'רעים' בעולם,ושאיני אשמה בכל פעם שנוצלתי,למרות שגם אני שילמתי 'מחירים כבדים' על תמימותי. בהצלחה, איני יודעת עד כמה זה יעזור,אך - שולחת לך חיבוק גדול, משתנה

30/04/2006 | 23:41 | מאת: רעות

חן, לא יודעת מה לכתוב לך, אני מצטערת שנאלצת לעבור ערב נורא כל כך אתמול, ואני שמחה שאת משתפת אותנו. את לא קוטרית ולא אפס ובטח שלא נמאס לי ממך! ואני שוב בטוחה שכולם כאן יסכימו איתי. הבחור הזה שיצאת איתו אתמול הוא אפס לא את! תיזהרי כשאת יוצאת עם בחורים שאת לא מכירה... אם הבחור שיכור תזמיני לו מונית, אל תסיעי אותו. כבר אמרתי לך שאת דואגת לאחרים יותר משאת דואגת לעצמך. תמשיכי לשתף אותנו, אני אוהבת לקרוא מה שאת כותבת! אבל באמת הכי חשוב, תזכרי כמה שאת נפלאה! תרגישי טוב! רעות

30/04/2006 | 23:59 | מאת: חן

חן, יש לך עוד זמן להמשיך ללמוד! את בחורה חכמה ותפסיקי לשפוט את עצמך! עברת טראומה ואף אחד לא מצפה שתחזרי פתאום לחיים הרגילים שהיו לך לפני כאילו כלום לא קרה. את עדיין צעירה ועוד יהיו לך הכוחות להתחיל ללמוד שוב! גם זה יגיע! רק תאמיני בעצמך! רעות

01/05/2006 | 12:05 | מאת: נורית

חן יקירתי, קודם כל שלום. מה שלומך היום? ואיך היה אצל הפסיכולוגית? ועכשיו... תקשיבי ותקשיבי לי טוב... (-: את לא אפס! ואת לא טיפשה! את רוצה להוכיח לעצמך שאת לא טיפשה? תרשמי לאוניברסיטה הפתוחה. אין תנאי קבלה ותתחילי לאט לאט. שמעתי שהיום יש הרבה יותר מפגשים לימודיים מבעבר. תאמיני בעצמך. ואת תצליחי. והערך העצמי שלך יזנק כלפי מעלה. תנסי. מה יש לך להפסיד. אבל לאט לאט. בלי לחץ. את עברת טראומה מאוד קשה. מה את רוצה מעצמך? להיות סופראומן? לא נמאסת על אף אחד! את לא דבק! ולא נזקקת! את מבקשת עזרה. וטוב שאת עושה את זה! וטוב שאת עושה את זה כאן! ואף אחד לא יברח (כי גם אין לנו לאן... (-: ). שיתוף זה צורך. תשתפי אותנו. לי אישית קשה עם השעות המאוחרות... אז אני אגיב בבוקר. ובבוקר תמיד הכל נראה קצת יותר טוב. אנחנו פה. תתמידי בטיפול. על כל פגישה שלא תפספסי תקבלי מאיתנו חיבוק... מחבקת אותך. נורית

מנהל פורום פסיכולוגיה קלינית