רע לי,אני על סף דמעות

לא יכולה כ"כ לכתוב למה הביאו אותי לעולם הזה מי רצה לראות כ"כ הרבה סבל אין לי טעם להמשיך החיים יותר מידי קשים לי זה מעל ומעבר בשבילי אין לי כח לספר מה קרה אני רוצה למות רק בקבר יהיה לי שקט ואני שנים כבר מייחלת לקצת שקט נפשי אבל למה אין לי אומץ לפגוע בעצמי??? אני פוחדת למות אני לא רוצה למות למרות שכל אחד שהיה נמצא במצבי היה מתאבד הדתיים אומרים שהכל הבל הבלים בעולם הזה נכון? אז בשביל מה צריך לחיות בעולם שבו הכל הבל הבלים הכל הבל חן

חן, אני פה. מחבקת אותך. נורית

נורית אני אסירה בבית סוהר שנקרא "הסבל" ולא יכולה לצאת משם.. עצוב לי ואני מרגישה רע תודה שאת פה חן

חן מה קורה? מספר שעות אני לא בפורום וכשאני חוזרת אני רואה שרע לך ושאת חושבת שאת 'אפס', כוונתי היא שאדם מוכשר וחכם כמוך,שמחזק אחרים כל הזמן, לא אמור להרגיש שהוא 'אפס',וגם אם כן - תיקחי את העיצה שגדעון ועוד אנשים נתנו לי- להבין שזה רק מצב-רוח חולף,ושאפילו אם עכשיו רע עוד מס' שעות יהיה טוב. גם אני מרגישה כל מספר שעות או ימים שאני 'אפס' ושחיי לא שווים,אבל אז אני נזכרת (או שמזכירים לי)שזה רק מצב-רוח חולף,ושזה יעבור ואז ארגיש טוב, והיום הצלחתי לצאת (כמעט לגמרי)אפילו ממצב של יאוש - כשהזכירו לי שיאוש זאת רק מחשבה,ולכן הבנתי שאם זו רק מחשבה אז משמע שאני שולטת בה. גם אני כמו נורית לא מוכנה לשמוע ממך דיבורים כאלו על ויתור-כבר התקדמת הרבה,תזכרי זאת,והכי חשוב זה ההתמדה שלך בטיפול- שתלכי אליו ולא תוותרי על פגישות,אלא במצב חירום. בהצלחה, שולחת לך גם חיבוק גדול, משתנה

חן מתוקה, כל כך כואב לי שאת יורדת על עצמך כך... אני מצטרפת לדבריהן של נורית ומשתנה... את בן אדם נפלא, דואגת לאחרים לפני שאת דואגת לעצמך... אני רואה איך את דואגת לבן משפחתך החולה. ראיתי את התכתובות שלך עם משתתפים בפורום, ראיתי איך את מצליחה לעודד. ראיתי את התכתובת המבורכת שלך עם נורית בסוף שבוע, כיצד עודדת אותה, יודעת תמיד להגיד את המילים הנכונות! איך בן אדם נפלא כמוך יכול להרגיש שהוא אפס?! עכשיו אולי הכל נראה רע וכואב אבל יהיו ימים טובים יותר! תתחילי לדאוג קצת לעצמך כמו שאת דואגת לכולם... אני כאן בשבילך, מחבקת אותך, רעות