תגובה

שלום ליאת, ראשית, לא "ייללתי". שנית, באתי לזעוק את זעקת הגלמודים. גם את, כמטפלת, יודעת בוודאי, שרבים מהמדוכאים נאחזים במשפחתם הקרובה לחיזוק אחיזתם בחיים, למרות הקשיים שהם חווים. הידיעה שיש מישהו שזקוק להם, שלו הם יכולים להעניק רגשות חיוביים, תורמת רבות לדבקותם בחיים. ה"אחרים", המשתרכים להם לבד מאחור, חווים תזכורת יומיומית מכאיבה להחמצה, לכשלון, ובעיני, "מאלצים" עצמם בכפייה למצוא משמעות לחיים, כתחליף לדבר האמיתי, כדי להימנע מלהתמודד עם "השואה" הפרטית שלהם. כן, כך אני מגדירה זאת. חיים עריריים ובודדים, גם אם אינם כרוכים באיום פיזי נורא מכל, הרי הם כרוכים בסבל נפשי רב,שכן רוב בני האדם, לא היו מוצאים משמעות מספקת לחייהם ללא אהבה ומשפחה קרובה. עכשיו מן הסתם, תציעי לי לאמץ כלב כתחליף... גלמודה

שלום לגלמודה, אם תחזרי לתגובה שלי, תראי שהמילה יללה הייתה ציטוט מפי אנשים אחרים ביחס לעצמם. בוודאי שלא התכוונתי לומר שאת מייללת, ואגב - בעיני גם לא הם. אני יודעת היטב כמה תקווה, משמעות ואושר יכולה להעניק משפחה. אולם הקביעה כאילו אנשים רווקים או גלמודים מעבירים את חייהם ללא תכלית, היא משהו שקשה לי לקבל. עניין של השקפה. לא אציע לך לאמץ כלב, כתחליף, אף כי אני מאמינה ביכולתו להביא שמחה למי שרוצה לשמוח. כלב לא מתאים לכל אחד. אציע לך לנסות ולהמשיך לחפש את תכלית קיומך. התנדבות, אגב, הייתה הפיתרון עליו חשבתי. בברכה ליאת

הי גלמודה... נראה כאילו את מתייחסת לבדידות שלך ולהיעדר משפחה כגזירת גורל. למה את מאבדת תקווה לגמרי שעוד יהיה לך בן זוג ואולי אפילו משפחה? גם אם לא בהכרח ילדים ביולוגיים. מיכאל

גלמודה יקרה, את נשמעת מאד מרירה היום - אני ממש מבינה אותך ואת התכנים שהעלית כאן. גם לי, כרווקה (בין הנשואים וה"ממושפחים" למיניהם), יש קושי גדול למצוא את טעם החיים. אין לי מה להוסיף על כך ובמה לנחם אותך - הרי מזמן הפסקת להאמין באבירים ובמזלות הנופלים מן השמים (לפחות עליך...). אך ברצוני לומר כי מכתבך היווה לי מעין מראה, וכי מן הבבואה הנשקפת הימנה נוכחתי (שוב) כי הכעס, התסכול והטון המריר מחדירים בנו "חומר" המעכב אותנו ומונע כל הקשבה אפשרית ופניה לאותן דלתות שאינן "נעולות על מפתח". זה מעודד או מתסכל?. מן הסתם את יודעת זאת זה מכבר... את נשמעת (נקראת) חכמה דייך. לא נותר לי, אפוא, אלא להיות אתך בכאבך... אה - והתשובות של ליאת דווקא מאד נשאו חן בעיני, אף על פי שהיא לא מ"שלנו". תודה ליאת.