לליאת

ציינתי 'האמיתית' ליד שמי כי מישהו השתמש בטעות או לא בטעות בשמי(נראה לי שזו חן בטעות,אך אם זו לא היא אז זו לא טעות). אני כותבת לך כי יש לי תחושה שאולי את כועסת עליי מאז ש'חשפתי' את רגשותיי בפני המשתתפות האחרות-שהובילו לעץ הארוך,אולי אני טועה אך יש לי תחושה כזאת-שאולי נמאס לך ממני או התעייפת ממני.תאמיני לי שזה לא קל לי לשאול אותך את זה,ואני דוחה זאת כבר יום-וחצי,אך כעת הרגשתי שאני חייבת לדעת זאת- אם זה 'רק בראשי' - במחשבותיי,או שאת באמת חושבת כך. מתנצלת מראש אם השאלה תפגע בך,אך נושא זה מטריד אותי. בתודה מראש, משתנה

ואולי אני התחלתי את זה עם בקשות החיבוק שלי? ברור לי שלא, רק רציתי להבהיר שהיו עוד הרבה עצים ארוכים לפני זה שלך. הדר

הדר לאן נעלמת? יופי שחזרת

את אולי היית ראשונה עם הבקשה הלגטימית שלך לחיבוק,אך לא יודעת למה אך יש לי תחושה שרק אני אולי נראיתי בעיני חלק מהמשתתפים(לא אלו שענו לי בעץ) כמאוסה, ואולי גם בעיני הפסיכולוגים בפורום - אולי המאסתי את עצמי על כל הפסיכולוגים או על ליאת? זו תחושתי. (הדר-גם אני שמחה 'לשמוע ממך' שוב) משתנה

משתנה יקרה, בימים האחרונים הבהרתי יותר מפעם אחת (נדמה לי) שכל פניה בפורום, תהיה זו שאלה, בקשה לתמיכה או רצון לשתף - כל פנייה - מתקבלת אצלינו בשמחה ובברכה. אולי העצים הארוכים שאליהם לא נכנסתי יצרו אצלך תחושה כאילו שאני כועסת. נו באמת... האמת שהתלבטתי, אבל איכשהו, הרגשתי שנוצרה בהם מן אווירה חברית, תמיכה ואחווה שלא זקוקות להנחייה או הכוונה מקצועית. הרגשתי שמוטב להניח לדברים להתפתח ביניכן ללא התערבות של 'מנהל'. אין לי טיפת כעס על איש ממשתתפי הפורום, ובוודאי לא על התכנים שמובאים לכאן. אני יכולה להבטיחך נאמנה, כי כאשר ארגיש שאני מואסת באנשים או בתכנים, אפנה את מקומי בפורום למנחה אחר. סיכמנו? :-)

תודה על תשובתך, סיכמנו! מה שיצר אצלי את תחושת הפגיעות היה בעיקר שבתשובותייך האחרונות התייחסת בעיקר לעצים של רעות וחן ולא אלי,אולי אני סתם יותר מידי רגישה.... משתנה