שאלה אתית

יש לי שאלה שהיא אולי אתית. לא בטוח אבל אני מנסה: האם זה בסדר שמטפל יעמיק את הטרנספרנס בכוונה (באמצעים שונים כמו ראפור בכוונה, לא כזה שנוצר בטבעיות, סוגסטיות וכדומה?) עד איפה הגבול? ואם הוא חושב לסיים את הטיפול הוא יכול בעצם להפסיק את הטרנספרנס ביוזמתו הוא כדי לא ליצור תלות או מזהו כזה?

שלום אראלה, מושג הטרנספרנס, שהוא מונח תיאורטי במהותו, מתייחס להעברת דפוסים וצורות התייחסות מוקדמות של המטופל כלפי דמויות מפתח בחייו אל המטפל. ההעברה יכולה לנוע מיחסי אהבה והערצה ועד לשנאה, זלזול ותיעוב. מה שקובע את הקצב והעוצמה בתנודות הטרנספרנס הוא טיב היחסים המוקדמים עם אותן דמויות מפתח מן העבר. המטפל מנצל את הטרנספרנס לעיבוד טראומות מוקדמות ולהבנה ואוורור של קונפליקטים לא מודעים. הוא אינו יוצר מניפולציות בטרנספרנס כדי להגביר/להפחית תלות. בברכה ליאת