סתם מחשבה

אף פעם לא כתבתי כאן בתור חסויה, תמיד היה שם אבל משום מה בזמן האחרון התחלתי להרגיש שלא מתחשק לי לכתוב, לא מתחשק להגיב אפילו לא להכנס וזה בהחלט קשור לכל תחושת הצוותה שהפורום שלנו קיבל. כן, בגדול זה דבר טוב ונחוץ בכל פורום אבל רק רציתי גם להפנות תשומת לב לאלה שהביחד הזה לא מדבר אלהם ו/או מרתיע אותם ו/או גורם להרגיש לא שייכים... ונדמה לי שאלה הם דווקא הרוב. אני בטח לא מציעה לפרק את העניין כי בסה"כ זה טוב... לא יודעת אם אני מציעה משהו סתם חשבתי שנכון לשים את העניין הזה על השולחן (למרות שפה ושם היו הודעות בעניין)

שלום לך חסויה יקרה, האמת היא שאני לא כל כך יודעת מה לכתוב לך. בהחלט גרמת לי לחשוב... אולי באמת הפורום לא בנוי להתכתבויות מהסוג שהיו כאן לאחרונה. אך קשה להתעלם מהעובדה שיש כאלה שדווקא ההתכתבויות מהסוג הזה עוזרות להם. מה דעתך שיפתח עץ שיקרא "צ'אט"? אני מבחינתי אשתדל לא להציף את הפורום. ומצד שני היה לי חשוב להגיב אליך. אני מבינה שאת יותר בעד שאלות ותשובות של המומחים. ואני באמת מכבדת את זה. אני כמו שכתבתי בעבר לאורנה יותר אוהבת את הפורמט של הדיונים. קשה לדאוג שכולם יהיו מרוצים... מקווה שימצא פיתרון ביניים. נורית

חסויה יקרה, אין לי ממש תשובה עבורך (גם לא שאלת שאלה). שיתפת במחשבה שלך ואני אשתף בשלי. הפורום הזה שייך לכולם. זה לא מועדון חברים ובוודאי שלא מועדון סגור. אין פה חברים, יש פה משתתפים. משתתפים מכל מיני סוגים: יש את הקוראים השקטים, יש את אלו השואלים שאלות באופן קבוע, ויש כאלה שמבקרים רק לרגע, נעזרים וממשיכים הלאה. כולם ביחד יוצרים את הפורום הזה (אגב, מה שמשותף לרוב המכריע של המשתתפים הוא שכולנו חסויים, גם אלו שכן נותנים לאנונימיות שם מפורש). יש פה גם כל מיני תקופות: שקטות יותר, שקטות פחות, ויש גם את אלה הסוערות. אכן לאחרונה החל כאן "ז'אנר" קצת אחר של שיתוף. פתאום נוצרו שיחות אישיות, קשרים מתמשכים ותמיכות קטנות וגדולות בין חלק מהמשתתפים. יחד עם הז'אנר החדש הזה, צצו מיד גם חסרונותיו. היו את כאלה שהרגישו שנשכחו מחוץ לחגיגה, והיו גם אלה שרצו בסך הכל עצה מקצועית ממנהלי הפורום וקיבלו מטר של תשובות שאולי לא היו מעוניינים בהן. וישנה גם בעיית העומס. החשש שהפורום יוצף ודיונים ושאלות יאבדו בתוך נהר התגובות. פתאום מה שהחל כסוג של חגיגה התגלה כפוגע בחלק מהאנשים (לטענתך, הרוב. אני רוצה לקוות שלא). אין לי פתרון. גם לדעתי, כמו שכתבת "זה בסה"כ טוב". אני למשל, שאבתי הרבה כוח מהתמיכה כאן בשבועות האחרונים. אנשים נעזרים אלה באלה ועושה רושם שלפחות הכוונות הן טובות. על כל פנים, זו תקופה. אם היא תמשך באותה עוצמה, יתכן ויהיה צורך בה?ע?רכו?ת וכללים שיקלו על המשתתפים כולם.אני מבחינתי מבטיחה לנסות ולחשוב איך אפשר לצלוח את התקופה הזו מבלי לפגוע באיש ומבלי לאבד מי מהמשתתפים שהפורום הזה חשוב לו. לי הוא חשוב. יעלה

ערב טוב, איכשהו, נדמה לי שהברירה הטבעית פועלת, והדברים מקבלים איזון. אחרי ימים של ביחד אינטנסיבי מגיעה גם המנוחה וההתכנסות. אנחנו, כמנהלי הפורום, משתדלים להתאים עצמנו לסוג הפניות, ולהיענות, כל אחד על פי דרכו, בתקווה שאיש לא יוזנח או יישכח. לפורום הזה היסטוריה ארוכה ומפוארת, ואני מקווה שהחוליה הזו בשרשרת לא תבייש את קודמותיה. בברכה ליאת