סוגיה שמטרידה אותי

עיניין מסויים מטריד אותי, ואני בטוחה שבטח המשתתפים האחרים או אולי את-אורנה תכעסי על שאלתי,אך אני חייבת לדעת זאת - האם לדעתכם הכתיבה ואפילו סתם 'ביקור' בפורום זה או בפורומים פסיכולוגיים אחרים,יכול להכניס אותי חזרה לתוך מצב של דכדוך,אפילו אם לא הייתי בו באותו זמן?האם קריאת בעיות של אחרים יכול להחזיר אותי (או כל אחד אחר)למצב-רוח מדוכדך? אני מקווה מאוד שדבריי לא יראו כחוצפניים מידיי ושלא תכעסו עליהם. תודה מראש, משתנה

שאלתי שאלה זו בעיקבות כך שהחלתי בשעות הערב לחוש שוב בדכדוך,ואיני יודעת אם זה קשור בהכרח ל'ביקוריי' בפורום או שאין קשר. גם חשוב לי לומר שפורום זה(הפסיכולוגים והמשתתפים)תומך בי מאוד,ועוזר לי להתגבר על קשיי היום-יום ואני מרגישה שזו גם מעין 'קבוצת תמיכה',ולא הייתי רוצה שזה יתפרש אחרת משאלתי.

אני מרשה לעצמי לענות לך, פורום זה עניינו רגשי, המבקרים בו מעלים בעיות / מחשבות נפשיות / אישיות. לעיתים בעיות אלה נוגעים בכולנו וקשה מאד לא להזדהות, יש ואותו כאב אצל האחר נופל בדיוק במקום הכואב לנו. כך בהחלט יכול להיות שבפורם , מהמקום של נגיעה במקומות כואבים, זה פוגש גם אותך, במיוחד במצבים שיותר קשה /לחוץ בחיים, קל להיכנס לדכדוך/ הזדהות או להיפגש עם משהו אישי שלנו. התהיות בפורום לא פעם גרמו לי להגיע מאד רחוק עם עצמי ובהחלט להעיר בתוכי דברים " רדומים" אך יחד עם זאת אני חושבת שמי שכן מעיר "חומרים " כאלה, בהחלט רוצה לגעת בהם , או שמא זה מציק לו , מעל למידה הנסבלת. בכל אופן זו דעתי. גם מול הפסיכולוגית, שהיא תומכת ועוזרת, נוגעים במקומות לא פשוטים, ולא פעם אני יוצאת ממנה הרבה יותר מדוכדת... כך שבהרבה מובנים, הפורום הזה מאד מזכיר לי את חדר הטיפולים, בעיקר שמי עונה לשאלות הם פסיכולוגים שתיהיה לך שבת כתומה ניבה

שלום משתנה, מה שכתבת אינו מכעיס כלל וכלל. מעבר לתמיכה ההדדית היפה שיש בפורום, בהחלט חשוב שכל משתתף ישים לב לאופן שבו הדברים נוגעים בו. אם הם נוגעים באופן מכאיב מדי, אפשר בהחלט להמתין מעט... את יודעת, נדמה לי שבעקיפין את מעלה סוגיה חשובה שכבר נידונה כאן בעקבות שאלה שלך - סוגיית השמירה על המרחב שלנו, על גבולותיו. לפעמים טוב לנו להרגיש במגע קרוב עם אנשים אחרים (גם עם הכאב שלהם), ולפעמים צריך לבנות "חומה"... לילה טוב, אורנה

תודה על תשובתך, כפי שבטח שמת-לב מהתכתבויותיי בפורום בעבר,קשה לי מאוד לשים 'חומה' בכל תחומי חיי,בין אם מדובר על יחסים עם אנשים קרובים,או סתם אנשים שאני פוגשת,או בעבודה(כשעבדתי),או אפילו אם ראיתי סרט עצוב-גם אז אני נכנסת מאוד לתוכו. אקבל את עצתך וכשאני רואה ש'מדד הכאב' עולה אמתן את גלישתי ואמתין, וכמו-כן אנסה -עד כמה שבכלל אוכל - 'לבנות חומה'.