דיכאוןןןןן

עוברת לה עוד שנה בהפרעות אכילה ( 16 שנים ).. התחלטי טיפול ושם הרגשתי כאילו שאני נמצאת בועדה להפסקת החיים. ישבו מולי פסיכולוגית ודיאטנית ושתיהן החליטו שאין לי עוד הרבה זמן לחיות ושאני חייבת להתאשפז, כמה מדהים, לפי מה קובעים שאדם הולך למות??? רק בגלל המראה שלו??? אני שמנה, מאוד שמנה והן טוענות שאני רזה.. למה לא נותנים לי למות בשקט אם החליטו שאני עומדת למות ושאין לי עוד הרבה זמן?? שיעזבו אותי בשקט או שיציקו לי עד שאני ימות??? אני חושבת המון על דרכים להתאבד אבל אין לי אומץ, מחכה לרגע שבו אני יאבד את השפיות לכמה דקות ואז אני יתאבד אבל זה לא קורה לצערי, זה רק מוכיח להם שאני עדיין שפוייה.. אוףףףףףףףףףףףף שיעזבו אותי למות בשקט.. שבת שלום. מעיין

שלום מעיין, את כותבת אלינו מפעם לפעם, חושפת משהו מהכאב שיש ב"עולם הפרעות האכילה"... היה לי חשוב לשמוע שאת בטיפול (אם אני זוכרת נכון, בפעם הקודמת כתבת על התלבטות האם בכלל כדאי להיכנס לעוד טיפול). אחרי שעשית את המאמץ להיכנס לטיפול, נסי לתת לעצמך באמת להיות שם. תקשיבי להן, נשמע לי שהן מודאגות... מחזיקה לך אצבעות, אורנה ראובן-מגריל