צריכה חיבוק...

דיון מתוך פורום  פסיכולוגיה קלינית

21/04/2006 | 17:25 | מאת: הדר

היי כולם, אני כותבת ומוחקת, כותבת ומוחקת..... לא מוצאת את המילים לספר לכם כמה רע לי היום... גם הפגישה איתו עשתה לי רע. ומאז שעזבתי את החדר נפשי יוצאת אליו, במלוא המשמעות של הביטוי. איך.... איך אני לא יודעת להגיד לעצמי ברגעים שזה קורה לי, שזה חלק מהתהליך, שיש גם ימים כאלה, שיבואו אחרים. צריכה מישהו שיערסל ויחבק חיבוק של אמא, שכבר איננה. חיבוק שלא היה גם כשהיתה. ולא מוצאת אותו בין כל אלה שכן מחבקים... ועכשיו, כשתוך כדי כתיבה יצא סוף סוף הבכי, אני כבר לא מוחקת יותר.... לוחצת send ושולחת... שבת שלום הדר

לקריאה נוספת והעמקה
21/04/2006 | 17:31 | מאת: משתנה

אני שולחת לך חיבוק וירטואלי,אפילו שאיני יכולה לציירו כאן,ומנסיון אגיד לך מה שגדעון שובל המליץ לי - להבין שכרגע אני במצב-רוח רע,אך אצא מזה,כי מצבי-רוח משתנים. תראי סרט מצחק,או תקרי משהו משמח שמעניין אותך באינטרנט. להתראות,וב'חיבוק-חם', משתנה

21/04/2006 | 17:54 | מאת: MR BLUE

היי הדר גם אני מזמן לא קבלתי חיבוק כן אמיתי ואוהב ........ אני ממש מבין אותך חבל שכל המחבקים לא יכולים באמת להתכוון בחיבוק שלהם כך שגם אנו נרגיש זאת לפני זמן מה משהי שלומדת איתי נתנה לי טפיחה על השכם הטפיחה הזו הייתה עוצמתית עבורי ואוהבת יותר מהרבה חיבוקים שכן קבלתי לכן תמצאי אולי את החיבוק שלך דווקא אצל אנשים שאת אוהבת ומרגשים אותך להתראות

21/04/2006 | 18:24 | מאת: יעלה

הדר, כל כך מכירה את הימים האלה וכלכך יודעת שאין מה לעשות, ואין מה להגיד, וצריך לחכות שהם פשוט יעברו. כמו שאת אומרת זה חלק מתהליך. תתנחמי בזה שאת נמצאת לפחות בתהליך, בדרך כלשהי. גם זה המון. וחכי לרגעים אחרים. כי הרי יש לך גם הרבה כאלה. מחכה פה איתך שיעבור, יעלה

21/04/2006 | 18:34 | מאת: נורית

הדר, הלוואי וידעתי מה לכתוב. הלוואי וידעתי מה יקל עליך. את יודעת שזה שלב וגם הוא יעבור ויגיעו ימים טובים יותר. אולי להתנחם שאחרי ירידה מגיעה העלייה. ואת הרי עושה עבודה כל כך טובה ומשמעותית בטיפול שלך שאין לי ספק שיהיו לך הרבה עליות. תעזרי בנו לעבור את הימים הקרובים. שולחת לך המון תמיכה. וחיבוק עוטף. תבכי לנו ואנחנו נחבק אותך בחזרה. אולי זה יקל... נורית

21/04/2006 | 19:11 | מאת: הדר

היי תודה לכל המחבקים הוירטואלים. איך ידעתי ממי לבקש.... כבר הוקל לי. למשתנה: תודה על החיבוק הוירטואלי. למדתי, שלא תמיד נכון לי לראות סרט מצחיק או לעשות משהו אחר שיכסה על הכאב. לקח לי זמן ללמוד להישאר קצת איתו (עם הכאב), ורק לבקש נחמה. ל MR BLUE: אני חושבת שמי שמחבק אותי מתכוון לחיבוק. זאת אני שלא מקבלת בדיוק את החיבוק שאני צריכה... אגב, כתבתי לך כמה שורות למטה, לא הגבת, אולי לא קראת. ליעלה: הדברים שלך כרגיל מאוד נוגעים בי. כשאת כותבת לי שאת פה עד שזה יעבור, זה כאילו שאת יודעת מה אני צריכה - נוכחות של אמא שמחכה עם הילדה שלה עד שזה יעבור... יש בזה נחמה. תודה! נורית: גם את, כמו תמיד נוגעת. אני מקבלת באהבה את הצעתך לבכות לכם ולהתנחם. תודה על החיבוק העוטף. באמת נהיית פתאום מ"מ של הפסיכולוגים פה.... (אני כל כך מתגעגעת פתאום לליאת, הייתי אפילו מנ?ק??ד?ת למ?ע?נ?ה א?יזש?הו? ק?ט?ע בשביל שתגיב אלי...) ו... עוד משהו: אם הפסיכולוג שלי היה קורא אותי פה הוא היה מתמוגג מנחת. אתם יודעים למה? כי פעם לא ידעתי לבקש, עזרה, חיבוק. הייתי מתמודדת לבד (כמו שהורגלתי כשהייתי ילדה...). קמצוץ אופטימיות חדר אלי פתאום... תודה שאתם פה! הדר

21/04/2006 | 19:35 | מאת: אין כינוי

היי הדר שולחת לך חיבוק ענקי

21/04/2006 | 22:16 | מאת: רשת

הדר, אנחנו עוד לא ממש מכירות, אבל כבר עכשיו אני רוצה לחבק אותך במילים. יש ימים כאלה... מקווה שזה יעבור במהרה ושבינתיים תמשיכי לשאוב כוחות מהחברים כאן בפורום. קראתי את השרשור שהתפתח כאן וזה ממש מרגש... אוסף של אנשים טובים נמצא כאן בפורום :-)

21/04/2006 | 23:58 | מאת: ניבה

הדר אני שולחת לך חיבוק ע נ ק, ורוצה להגיד לך שיש גם פגישות כאלה...מקווה שהבכי רוקן ושחרר, אני שולחת לך חיבוק של אמא שבת שלום ניבה

22/04/2006 | 00:11 | מאת: ד"ר אורנה ראובן-מגריל

לכל הכואבים והמחבקים, יש כל-כך הרבה כאב היום בפורום, אבל לצידו יש כל-כך הרבה אכפתיות ונגיעה. הדר - טוב שלחצת send, ואני מקווה שהיום הבא (הנה, הוא כבר התחיל...) יהיה טוב יותר. מחזיקה לכולכם אצבעות, אורנה

22/04/2006 | 10:49 | מאת: יעלה

היי הדר, איך את מסתדרת עם היום החדש? מרגישה טוב יותר?

22/04/2006 | 13:13 | מאת: הדר

היי יעלה עידכנתי למעלה תודה!

מנהל פורום פסיכולוגיה קלינית