היי ליאת

דיון מתוך פורום  פסיכולוגיה קלינית

18/04/2006 | 02:07 | מאת: MR BLUE

מקווה שתקראי את השרשור שרשמתי לך למטה יש שם הסבר לפחות כפי אני רואה לחלף עם הרוח בכל מקרה תודה על התמיכה(:

18/04/2006 | 08:14 | מאת: הדר

בוקר טוב לך. הדיונים שאתם מנהלים פה בלילה, כשאני כבר ישנה, מזכירים לי את התקופות החשוכות, בהן לא עצמתי עין. ואיזה כיף להיות בתקופה קצת אחרת, ולקום אחרי שינה רצופה ומספקת. בכל מקרה, קראתי את השרשור למטה, ועלו בי כמה מחשבות: חשבתי על הביטוי: "החיים כמו בסרט". ועל כך שה"מחלוקת" בינך לבין ליאת לגבי האמירה של הדמות ב"חלף עם הרוח", היא בדיוק כמו ההסתכלות השונה שלנו על החיים, ליאת משתכנעת ממנה, ואתה לא. גם בגלל שכל אחד מאיתנו מסתכל אחרת על הדברים, וגם בגלל שכמו שליאת כתבה לך, אתה ביום כזה, שהכל נראה בו שחור. ועוד חשבתי, כמה חבל שבחיים אי אפשר לחתוך סצנות שנראות לנו מיותרות. אני בטוחה שהיית חותך את הסצנה שהיתה לך עם נערת הליווי. אבל אתה יודע מה? ההבדל הזה בין החיים האמיתיים לבין הסרטים הוא בדיוק המהות. דווקא בגלל שאנחנו לא יכולים לחתוך שום סצנה, אנחנו נדרשים לעבד אותה ולהבין מה התפקיד שלה בחיים שלנו. בתחילת הטיפול שלי, דיברתי כל הזמן על משהו (גדול, משמעותי, קשה אובייקטיבית) בחיי שהייתי מוותרת עליו, ש"הרס לי את החיים", שמעורר בי את החרדה, הדיכאון ומה לא. לא הסכמתי להיפתח ולבדוק על מה זה "התיישב" אצלי. רציתי רק למחוק את מה שקרה או למחוק את עצמי מהחיים. לאט לאט, עם תמיכה וסבלנות אין קץ של המטפל שלי, נתתי לו לגעת בפצע האמיתי שלי. ורק אז התחלתי בעבודה האמיתית וראיתי שיפור. ועוד משהו. בתחילת ההשתתפות שלך בפורום, כתבת רק על הבעייה עם נערת הליווי, ושחוץ מזה הכל בסדר, והנה מתחילים לצוץ עוד "מקומות" של חוסר שביעות רצון שלך, שכדאי לטפל בהם. סתם הגיגים של בוקר.... אולי משהו מזה ידבר אליך. הנה, הגיע ה"מחר יום חדש". מקווה שהוא יאיר לך פנים. הדר

18/04/2006 | 10:41 | מאת: ליאת מנדלבאום

MR BLUE והדר היקרים, לא יודעת ממש למה, אבל עשיתם לי בוקר מקסים! אני רצה עכשיו, ואחזור להתייחס בהמשך היום. כייף לי שאתם כאן ליאת

מנהל פורום פסיכולוגיה קלינית