מה הטעם?

דיון מתוך פורום  פסיכולוגיה קלינית

18/04/2006 | 00:13 | מאת: MR BLUE

שלום החיים האלה כבדים עליי גם אין לי כמעט חברים בעולם שאכפת להם ממני שמתקשרים אליי לראות מה קורה איתי חברתי לשעבר אמרה לי שבעייניה אני סתם בנאדם אחרי ש3 שנים הייתי חבר שלה ונתתי לה את נשמתי וחשבתי שחוויתי עמה את החוויות הראשונות הטובות בחיי כמו אהבה ושמחה וגם איבדתי את הזהות שלי והסתכנתי במחלות שבחודש חודשיים הקרובים אדע לבטח האם אני בריא או לא וגם אני לומד מקצוע שאני לא אוהב באונ יוקרתית עם מרצים פוצים שהאל הפליץ וכנראה שלא אמצא עבודה בתחום הארור הזה החיים האלה זה כלא ולא תעזור שום פסיכולוגית או עזרה כי גם עידוד מחבר וגם הפסיכולוגית לא הצליחה לעודד אותי ממש ואיזה חברה מזורגגת זו שבאיזשהו אופן ממליצה לאנשים ללכת לנערות ליווי(ראיתי על זה אתרים והסברים אקדמיים) מה קורה לי ולעולם המחורבן הזה להגיון שלו? אני ממש לא מרגיש שייך לתרבות פה ולעולם הזה קצת דרמתי אבל לא לחשוש לא אשים קץ לחיי יש לי משפחה אבל די כמה אפשר

18/04/2006 | 01:26 | מאת: ליאת מנדלבאום

MR BLUE היקר, אתה נמצא היום באחד מאותם ימים קשים, בהם הכל נראה שחור, מדכא וחסר תכלית. נראה שלא אוכל לומר הרבה כדי לשנות את דעתך כרגע, מלבד התקווה שבעתיד הקרוב (או הרחוק יותר) תרגיש אחרת. אהבה נכזבת, מחלות פוטנציאליות, מרצים 'פוצים' ו"חברה מזורגגת" - כולם מתכון בדוק לדיכאון וייאוש, אבל למרבה המזל אין להם מונופול על חיינו. ביום חמישי שעבר, שמעתי בפעם האלף את סקארלט אוהרה אומרת ב'חלף עם הרוח' את המשפט האלמותי: "מחר הוא יום חדש" (בתרגום חופשי...). איכשהו, אותי היא תמיד משכנעת... תרגיש טוב ליאת

18/04/2006 | 02:03 | מאת: MR BLUE

אההה יפה אני חובב סרטים מושבע והם גורמים לי לבכות הרבה ראיתי סינמה פרדיסו זה סרט מקסים לא בכיתי בגלל הסרט אלא בגלל הגעגועים לילדות ולתמימות.ראיתי סינמה פרדיסו גרסאת הבמאי שם הדמות המרכזית (שהוא גבר) מקיים יחסי מין עם נערת ליווי הסצינה עורכת כחצי דקה והיא חסרת משמעות זה בעצם הניסיון המיני הראשון שלו אני מתעניין בקולנו (קורא ספרים מקשיב להרצאות) וחשבתי למה הוא דחף את הסצינה הזו שהיא חסרת משמעות להתפתחות העלילה ואז הבנתי הסרט מראה את הדמות הראשית כילד נער וגבר מבוגר וכנראה שהדמות לא הייתה שלמה ללא הסצינה הזו זה גרם לדמות להיות אולי יותר בעלת ניסיון עשיר אולי הוסיף איזה נפח לדמות וליצרים בכל מקרה זה התחזק אחרי שדברתי עם חברי שאוהב קולנוע והוא ראה את הגרסה הרגילה(לא את גרסת הבמאי) שם לא רואים את הסצינה עם הזונה וזה עודד אותי מאוד כי הבנתי ש.א.אני מבין בקולנוע ב.אולי הייתי צריך את החוויה הזו כדי להשלים משהו בחיי לחוות משהו נוסף נראה לי קצת דבילי אבל לא יודע זה עזר לי כמה ימים ליאת חלף עם הרוח היא דוגמא גרועה מאוד(: שם סקרלט אוהרה לא משתנה.כל פעם חושבים שהיא הולכת להיות אישה אחרת שהיא תשנה את אופייה ואת המניעים שלה בעקבות החוויות שחוותה מותם של 2 בעלים ומות ביתה אך כל הזמן היא חוזרת להתנהג באותה הצורה כשהיא אומרת "מחר הוא יום חדש" היא אומרת את זה בלי להבין מה היא אומרת כי לאחר שהיא הבינה כי אהובה הקודם אכן אהב את אשתו היא פתאום מגלה את אהבתה לבעלה אבל זה כבר מאוחר מדיי HE DOESNT GIVE A DAMM או איך שכותבים את זה והוא הולך כשהיא אומר מחר יום חדש הצופים צריכים להבין שהיא שוב הולכת לרדוף אחרי גבר שלא רוצה בה יותר ואחרי כל מה שהיא עברה היא עדיין לא קבלה כנראה תובנה חדשה מאהבתה הקודמת וכנרה שלעולם היא לא תהיה מאושרת כי היא הולכת לרדוף אחרי אהבה חדשה בעצם שזה בעלה ליאת מצטער לא הבנת את הסרט או שמא את רוצה לעודד אותי יתר על המידה

מנהל פורום פסיכולוגיה קלינית