לאורנה ראובן מגריל
דיון מתוך פורום פסיכולוגיה קלינית
הייי.. יש לי "הפרעה" די מעצבנת. חלק מההתארגנות שלי בבוקר זה מול המראה, לסדר את השיער (ווקס וכו'). אני מסדר, מבלגן, מסדר, מבלגן - עד שזה מגיע לצורה המתאימה וגם אז.. לא מושלם בעיניי ואני יוצא מהבית בהרגשה של "אוף, איזה מכוער אני נראה, מי יסתכל עליי בכלל, מי ידבר איתי, מי יתחיל איתי" וכו'. הייתי בכמה טיפולים. אבל מה אפשר להגיד לעצמי, שאני אוכל לחיות עם זה?
כרובי22 שלום, אורנה תשוב לענות ביום חמישי. ובנתיים מחשבותי: א. נדמה לי שאנשים רבים יכולים להזדהות עם בעייתך. וזה אולי מנחם במעט. ב. אתה יכול להגיד לעצמך שבלאו הכי חלק גדול מהאנשים עסוקים בעצמם ולא כל כך רואה את מי שעומד מולם. ג. אתה יכול לומר לעצמך שכשתהיה עסוק פחות בצורך להיות מושלם אז גם תרגיש טוב יותר עם עצמך. בברכה, גדעון