לגדעון

שלום, לפני כשנתיים כשביליתי עם חברים בצפון הארץ, קבוצה של בנים עקבה אחריי בעיניהם, וכשעברתי מלית ברירה לידם לאחר מכן, (אני מניחה שתכננו זאת מראש- מכיוון שהייתי במצב שלא היה לי לאן לברוח, עם הגב אליהם, וזה הפתיע אותי), אחד מהם נגע לי בחזה, באופן משפיל, למספר שניות ארוכות. אני חושבת שבעיקר נפגעתי מזה שהשאר גיחכו/ צחקו. המקרה נמחק מזכרוני לגמרי, עוד באותו היום ונזכרתי בו רק לפני כחצי שנה. מה דעתך על המקרה ועל שכחתי המוזרה?

מ' שלום, זכרונות בעלי גוון טראומתי, מעליב, משפיל וכדומה יכולים להישכח ולהיות מודחקים. הם קמים לתחיה כשרמזים בסביבה או בחיים נוגעים במשהו מהזיכרון. זה יכול להיות נגיעה בחזה, זה יכול להיות צליל של קול מגחך, או אפילו לבקר במקום שבו לא היית חצי שנה. משהו הזכיר לך את הארוע. כך שהשיכחה שלך אינה חריגה כלל וכלל. בברכה, גדעון