פחד מדחייה וחרדת נטישה
דיון מתוך פורום פסיכולוגיה קלינית
האם שני הדברים הללו - פחד מדחיה וחרדת נטישה הם אותו דבר בעצם?
בפורום פסיכיאטריה הרחבתי ואני מצטט: "שלום, אני סובל מפחד מדחייה או שאולי זה נקרא גם חרדת נטישה? אני בן 21... זה בא לידי ביטוי - שאני רוצה לרצות את כולם. אני מתחיל להיות עצבני ולסבול מתי שאני לא מקבל תשומת לב ושאני לא במרכז העינייינים. אני עושה הכל כדי שאנשים יתלהבו ממני. ואני ממש לא טוב מאינטמיות עם אנשים ואני לא הכי חברותי בעולם מהסיבה שאני מפחד לנסות להתקרב ולהדחות. המתח והחרדה מלווים אותי במשך כל הזמן ועושים אותי עצבני ומדוכא. אני לוקח כרגע קלונקס על בסיס קבוע (1 מ"ג מחולק במשך היום) אבל אני מדוכא ועדיין עצבני. האם ישנה תרופה נוספת שכדי לקחת שיכולה לעזור לי? (כבר ניסיתי בעבר ציפראמיל, אפקסור,מובמיד, אנפרניל - אבל נראה לי שאז לא הייתי על קלונקס שמייצב אותי ואולי שווה לחזור לתרופות מסוג זה). הבעיה היא שאני חווה גם עצבנות וגם דיכאון בו זמנית - והתרופות שעובדות על הסרוטונין והנוראדרנלין מעלות עצבנות לא? בכל מקרה אשמח לחוות דעת פסיכיאטרית בנושא - ובכלל מהי התרופה הכי מומלצת לפחד מדחייה?" וענו לי שם שכנראה מדובר בבעיית אישיות נרקסיסטית או משהו כזה. מה אתם חושבים?
שלום רז, תחושת החרדה מדחייה והצורך התמידי להיות במרכז העניינים יכולים (אני מדגישה - רק יכולים!) להתקשר להפרעת אישיות נרקיסיסטית, או להפרעות אישיות אחרות. עם זאת, אינני רואה כל טעם באבחון "בשלט רחוק", ובמקום זאת אני רוצה להציע לך לצרף אל הטיפול התרופתי גם טיפול פסיכולוגי. בטיפול פסיכולוגי תוכל להבין את הסיבות להתנהגות זו, ובהדרגה ללמוד להגיב אחרת במצבי פגיעות בהם אתה חש דחוי. המון הצלחה, אורנה ראובן-מגריל
מנהל פורום פסיכולוגיה קלינית
