חגים....
דיון מתוך פורום פסיכולוגיה קלינית
כמו תמיד בחגים, מגיע הדכדוך והגעגוע למי שכבר לא.... והשמחה על מה שיש מתערבבת בעצב על מה שאין. והפעם, מתלווה לכך פתאום גם הגעגוע אליו... מבינה את כל ההקשרים בראש, אבל לא משתלטת על הרגשות קשה הדר
הדר, אני פה אם זה יכול לעזור... גם עצובה קצת בזמן האחרון. מקווה שאת מרגישה יותר טוב. שולחת לך תמיכה. נורית
הי נורית יום שלישי, זוכרת? בתוך העומקים והעוצמות, לפעמים די בתגובה כמו שלך כדי להרגיע. תודה. בתקווה ששוב יבואו ימים טובים. גם לך! חג שמח! הדר
עבורי -מאז שיש לי את ה- OCD ומאז שחיי השתנו לרעה-ואני מובטלת וכו',חגים ופגישות עם המשפחחה נהפכו עבורי לסיוט,כיוון שאני צריכה לס]ר על עצמי וכו' וכל מה שבא לי זה רק 'לברוח' מכולם וקצת להיות לבד{איני רוצה חלילה להישאר לבד בחג,אך עם כל ההכנות לחג אין לי 'דקה אחת שקט' רק לעצמי; וכמו-כן בעבר הייתי מאוד אוהבת לארח אנשים(אני עדיין גרה עם הוריי) והיום אנחנו מארחים ויש לי 'סיוט' מהמחשבה על לכלוך ובלאגן,וכמובן שאף-אחד לא מבין אותי. חג-שמח, משתנה
היי בנות, אני חייבת לציין שממש נעים לי פה עם התמיכה הוירטואלית הזאת. הרגשתי ממש לבד, למרות שאני אף פעם לא לבד. ועכשיו אני כבר לא מרגישה כל כך לבד. יהיה בסדר... עברנו את פרעה נעבור גם את זה... תודה לכן. נורית
מנהל פורום פסיכולוגיה קלינית
