לגדעון -יישום חלקי של המלצותיך.

התחלתי קצת ליישם את המלצותיך,ודבר ראשון שפתאום ממש הפריע לי ובא לי לשנותו זה את הכינוי שבחרתי מ'מתוסכלת' ל'משתנה',כיוון ששימוש ב'מתוסכלת' רק מכניס אותי ומשאיר אותי במצב זה - של תסכול,ולכן החלטתי להשתמש ב'משתנה'(מלשון 'שינוי')כיוון שאני רוצה להשתנות(איני יודעת איך לעשות זאת ואם אוכל לעשות זאת,אבל זאת המגמה הכללית שלי כרגע). יישמתי את המלצותייך אתמול {בקשר לכך שאלמד לזהות את מצבי-הרוח שלי וע"י כך לא 'לשקוע' בתוכם}, בכך שהבוקר כאשר נכנסתי למצב-הרוח המדוכדך זיהיתי אותו מראש ו'לא נכנסתי ממש לתוכו' אלא חשתי את התסכול אבל התנחמתי בכך שזה יעבור במשך היום ולא ישאר ככה תמיד; אומנם מצב-רוחי הכללי בימים האחרונים ירוד, אך גם בתוך מצב ירוד זה לא איבדתי פרספקטיבות. איני אומרת שבזכות דבריך הדיכאון חלף ומצב-רוחי 'השתפר-פלאים' ,אך מה שכן השתנה בעיקבות דבריך זה שאני 'לא שוקעת' לגמרי בתוך הדכדוך,אלא מודעת שזה מצב זמני ושתוך זמן קצר הוא יכול לחלוף. אך-יחד עם כל זאת עדיין איני משתפת את משפחתי ב'מה שעובר עלי'אך כן שיתפתי את הפסיכולוג במצב-רוחי המדוכדך. תודה, וחג-שמח, משתנה

האם O.C.D זו הפרעה שניתן להיפטר ממנה לגמרי ע"י טיפול התנהגותי-קוגנטיבי או שהיא תמיד תישאר ברקע? וכמו-כן האם ניתן להיפטר מהדיכאון לגמרי?

למשתנה שלום, כל הכבוד על שינוי השם. נקווה שהוא יעזור לשינויים שבדרך. ולשאלותייך: איני יודע מה זה להיפטר לגמרי? רק האידיאל הזה של להיפטר לגמרי הוא כבר מלחיץ ומהווה סיבה לחרדות ודאגות ("האם כבר נפטרתי לגמרי ממה שהיה או שאני עדיין בדרך?") . הייתי ממליץ כצעד ביניים לקבוע מטרות מתונות יותר כגון : לחיות בצורה טובה יותר עם הOCD או עם הדיכאון. (דרך אגב, האם כבר קראת את ספרה החדש של פרופ עדנה פואה לגבי הטיפול בOCD? יצא בעברית לא מזמן ושמו לא זכור לי במדוייק). דרך אגב הן לOCD והן לדיכאון, טיפול תרופתי אמור לשפר את המצב. זכור לי שכתבת שאת לא יכולה, אך בכל זאת שתדעי. חג שמח, תמשיכי כך, גדעון