חרדת מוות בגיל 5 .

שלום רב אני אמא לילדה בת 5.5 שנים , בתקופה האחרונה היא החלה לדבר על המוות ושהיא יודעת שאנחנו כמשפחה לא נחיה לנצח והיא מאוד חרדה מזה שלא נהיה תמיד יחד, בכל הזדמנות של בקשה מיסטית כמו מפיה או מאלהים(אנחנו משפחה מסורתית) היא מבקשת שלא נמות גם כשניהיה מבוגים והיא לא מבקשת בקשה של מתנה או דבר מקורי שקרוב לילדים , נראה לי שהיא מגיבה בצורה קיצונית לעומת ילדים אחרים בני גילה האם זה נורמלי בגילה בבקשה עזרו לי כיציד עלי לענות לשיאילות כאלו האם לשקר ולהגיד שתמיד נחיה ולא נמות בבקשה עזרו לי ולה כי זה מעשיק אותה מאוד. תודה רבה.

שלום לך ל.ד, בתך הקטנה הגיעה לגיל שבו מתחילים ניצני ההבנה אשר להיותנו בני חלוף. זוהי תגלית מסעירה מאד, שמטלטלת ילדים צעירים ומעוררת הרבה שאלות ופחדים. ככלל, איני ממליצה להורים לשקר לילדיהם בשום עניין, ואפילו לא בעניין מכאיב זה, אולם אפשר להגיש את האמת באופן בו ילדים יוכלו לעכל אותה. למשל, תוכלי לומר שבדר"כ רק אנשים מאד מאד זקנים מתים, ויש עוד המון המון שנים עד שזה יקרה (אי-דיוק שאפשר לחיות איתו בשלום :-). אפשר לעודד את הפניות לאלוהים, ולעודד אותה לבקש ממנו בריאות טובה לכל המשפחה. ככה מרוויחים שתי ציפורים במכה: הילדה מקבלת תחושה של שליטה, וגם מתפללת בשבילנו (שזה אף פעם לא מזיק). יש הרבה מאד ספרות ילדים שעוסקת במוות, וספר שנראה לי הולם את גילה הוא "סיפור מהחיים" של אלונה פרנקל. ספר זה משתמש באופן מקסים במפגש אקראי עם ציפור מתה (כל הילדים נתקלים בבעלי חיים מתים מדי פעם, וזאת באמת הזדמנות להפגיש אותם עם רעיון המוות בצורתו הטבעית. עוד דבר שכבר הזכרנו כאן לא פעם, זה את תפקידנו - כהורים - לתווך לילדינו את העולם. אם נשיב לשאלות שהם שואלים בצורה עניינית וללא חרדה גדולה מדי, הם יסתפקו בתשובות שלנו ויצליחו להירגע מהן. ילדים צעירים כמו בתך, אינם עסוקים בשאלות פילוסופיות גדולות ועמוקות, ותשובה קצרה ומרגיעה ("אני בטוחה שלכולנו יהיו חיים ארוכים ובריאים המון המון שנים") בדר"כ עושה את העבודה. אני מאחלת לכולנו אריכות ימים ושיבה טובה ליאת