המשך -'המשך טיפול?'

גדעון שלום, תשובתך הקודמת הבהירה לי טוב מה על מה אני צריכה לדבר במפגש הבא, אבל הבעיה היא שפתאום אני מרגישה שממש אין לי חשק לגשת לפגישה הבאה,אני יודעת שאני חייבת -אך אין לי חשק (למרות שעד לפני זמן קצר מאוד חיכיתי 'בקוצר-רוח' לפגישות). מה עושים? כאשר אני ניגשת למקום 'מאיים ומפחיד' אדע בד"כ איך להתמודד,כי אכין את עצמי מראש לכך,אך כשניגשים למקום שעד לפני זמן קצר הרגשתי שהוא כמו 'גלגל-הצלה' בשבילי ועכשיו אני מרגישה שהוא מעין סוג של 'מיטרד' עבורי,איני יודעת איך להתמודד עם זה? (ואיני סתם מתפלספת,נושא זה מטריד אותי מאוד). בתודה מראש, מתוסכלת

אני הרבה פעמים תוהה לעצמי שמשמעות של טיפול והאם זה שווה.. תראי איך שזה מעסיק אותך אני משערת שהמטפל שלך ממשי בשגרת יומו וזה לא מזיז לו בחייו כלום. לא יודעת כל התהליך הטיפולי הזה התלות הנוצרת היחס הקושי של המטופל .. יש פה משהו חד דצצדי מרגיז.

תודה על תשובתך, אני בטוחה באמת שבעיותיי כעת לא ממש מעסיקות את המטפל שלי (למרות שקודם-לפחות לפי מה שהבנתי-כן עיניינו). וגם בעית התלות בטיפול מרגיזה; ובלי לפגוע בך חשוב לי לומר שדברייך (שכ"כ נכונים.. ותמצתת זאת בצורה יפה) הרגיזו אותי מאוד והוציאו לי עוד יותר את החשק מהטיפול, ואיני יודעת אם אני חושבת בצורה הגיונית ונכונה כעת או שאני פשוט נסערת.

היי, קראתי את מה שכתבת ויש לי הרבה מה לומר לך מניסיון שלי ושל חברה שלי (שתינו "נזרקנו" על-ידי המטפלים שלנו לאחר תקופת טיפול ממושכת כי "נמאס" להם מאיתנו, אגב- כל אחת מאיתנו טופלה אצל מטפל אחר). מה שלא כתבת הוא מה הבעיה או ההפרעה שבגללם הגעת אליו? האם שאלת את המטפל שלך מהי ה"אבחנה" שלך וממה את סובלת. יכול להיות שהתחושות שלך נובעות מאותה הפרעה, ואם זה כך, אולי המטפל "לא כל כך נוראי" וזה רק נדמה לך... (חומר (אופטימי) למחשבה), אבל אם הוא כזה - קחי את הרגלים ותברחי ומהר.

מישהי שלום,בכוונה לא ציינתי ממה אני סובלת-כדי לא לחשוף פרטים מזהים עליי.האם את וחברתך עזבתם את המטפלים שלכם או שאתן עדיין ממשיכות אצלן? צדקת בקו המחשבה שלך,ידוע לי שהפרעות מסויימות גורמות לשיבוש בחשיבה,ואולי בנושאים מסויימים חשיבתי שונה משל אחרים, אבל לא בנושא זה,ולא בעובדה שמשהו השתנה ביחסו אלי ובאיכפתיות ממני ובחשק שלו לטפל בי; לעיתים התנהגות של אדם מסבירה את מחשבותי ורצונותיו הרבה יותר מדיבורים. ורחל אני יודעת שלא התכוונת להוציא לי את החשק מהטיפול,אבל בילבלת אותי,איני מבינה בדיוק מה הדיעה שלך-קודם היית נגד ועכשיו את בעד הטיפול? אבל מה שבעיקר חשוב לי לדעת זה איך אתגבר על חוסר החשק לגשת לטיפול או בכלל לשוחח עם המטפל-אפילו בטלפון. תודה על תשובותיכן.

למתוסכלת שלום, התעורר פה ויכוח עירני, שמה שמאפיין אותו הוא לא תיסכול אלא בעיקר כעס על המטפלים. כל אחד וסיבותיו הוא. אז מה עושים כשלא מתחשק ללכת לטיפול? שאלה טובה. אשמח לענות מייד לאחר שתעני לי מה עושים כשלא מתחשק ללכת לבית הספר, לצבא, לעבודה...אז גם כאן בטיפול עושים אותו הדבר. אולי לא כל כך מתחשק ללכת כי יש לך דברים קשים להגיד וכעסים ותסכולים וזה לא פשוט להגיד את כל זה לאדם שהיה גם שותף לרגעים הקשים ועד לפני זמן לא רב הכעסים היו כלפי אחרים ולא כלפיו. המלצתי בעינה נותרת - לדבר על זה עם המטפל שלך. בעיקר כי זה חשוב עבורך שלא להישאר עם הכל בבטן וגם כי תרגישי טוב עם עצמך לאחר שתעברי את משוכת השיחה הזו. בהצלחה, תשתפי אותנו בהמשך, גדעון