שאלה

שלום רב, אני לומדת פסיכולוגיה באוניברסיטה ורציתי לשאול האם הפסיכולוג המטפל צריך לשמור על ריחוק מהמטופלים מבחינת הקשר האישי והחברי. כלומר- אם למשל הוא חש כלפי מטופל רחמים או הזדהות וכיוצ"ב "מותר" לו לחבק אותו או שעדיף שהוא יישאר דמות נייטרלית?

רוב המטפלים אכן שומרים על "מרחק" מן המטופל. כלומר הקשר הטיפולי אינו קשר חברי ויש לו גבולות. מאידך, אין סתירה בין זה ובין אמפטיה כלפי רגשות המטופל וקשייו. בעניין חיבוק ומגע גופני כל שהוא בין המטופל למטפל במגמה לעודד ולתמוך , זו נקודה מאוד בעייתית ורגישה וכל מטפל נוהג אחרת. מנהל הפורום בודאי ירחיב בנושא בצורה יותר מקצועית.

רונה שלום, יש הבדל בין קשר חברי לקשר טיפולי. קשר טיפולי הוא קשר מקצועי בו מטרת המטפל היא לסייע למטופל, תוך כדי כך שהוא משתמש במה שקורה גם בתהליך הביןאישי בתוך חדר הטיפול. בקשר הזה ישנן גבולות ברורים לגבי מה מותר ומה אסור. כך למשל אם המטפל חש הזדהות או רחמים או סימפטיה כלפי המטופל הוא ישתדל לתמלל את ההרגשה שלו ולא להביע אותה בצורה של מגע גופני. כיום ישנן גישות שונות ביחס לשאלת הנייטרליות הטיפולית ומטפלים רבים כבר לא נוקטים בהמלצה הפרויידיאנית לשמור על ניטרליות , ועם זאת בין ניטרליות וריחוק לבין יחס חברי ונגיעות גופניות עוד ארוכה הדרך. אם תעייני בשאלות בפורום תגלי שאלות רבות הנוגעות למה התיחסותינו לשאלות כמו: נגיעה קלה על הכתף, דימעה של מטפל וכן הלאה . מה שמעיד על כך ששאלת הגבולות בקשר הטיפולי הינה נושא המעסיק את משתתפי הפורום. המשך לימודים מוצלח ומאתגר, בברכה, גדעון