המשך טיפול ?

בפגישות האחרונות הגעתי למצב שאני מרגישה שהטיפול לא מתקדם ולא יכול להתקדם יותר לשום-מקום,הגעתי כמו ל'נקודת-רווויה'; ושמתי-לב שגם המטפל שלי- אולי- 'מותש' ממני ושאין לו כ'כ חשק לפגישות,ועושה הכל כדי לסיימן מהר מאוד וגם בזמן הפגישה אין לו במיוחד חשק, ולכן מדבר (לפעמים) על נושאים שלא קשורים,או קם והולך (לדקה-שתיים, פה ושם) לבדוק דברים אחרים,ואני שמה-לב שהוא רק מחכה לשניה שהפגישה תיגמר; אני חייבת לציין שיחס זה התחיל רק לפני זמן קצר,ושקודם הוא לא היה ככה.כיוון שאני מטופלת באופן פרטי, אני מרגישה שממש חבל על הכסף שאני מבזבזת,אם למטפל שלי לא מתחשק לטפל בי. אני יודעת בוודאות שהוא מטפל טוב ואמין (מבחינה זאת אין בעיה),אך איני יודעת מה לעשות -אם להמשיך את הטיפול ולראות מה יהיה,או להודיע לו על רצוני להפסיק את הטיפול,או להתייעץ איתו?והאם לספר לו על תחושותיי מהפגישות האחרונות?

למתוסכלת שלום, "טיפול לא מתקדם" - זו תופעה מוכרת ומתקיימת בהרבה טיפולים. טיפולים מתקדמים ב"קפיצות" ולעיתים רבות ישנן תקופות ארוכות , ש"שום דבר לא קורה". זה קצת כמו הבשלה של פרי - בתקופה הזו ש"שום דבר לא קורה", מתקיימים תהליכים סמויים שעוזרים להבשלה ולצמיחה. היות ואת מתארת תקופה קצרה שהטיפול לא מתקדם, לא חושב שיש כאן מקום לדאגה. לגבי ההתנהגות של המטפל שלך - אני ממליץ לך לדבר איתו על זה. תגידי לו על כך שאת מרגישה שהוא רק מחכה לסוף הפגישה, או מדבר על נושאים שלא קשורים ועל תחושתך הכללית ששום דבר לא מתקדם והתלבטויותייך לגבי הפסקת הטיפול. זה רק יהיה הוגן לשמוע את תגובתו ומחשבותיו על מה שקורה בטיפול. שתפי אותנו בהמשך, בברכה, גדעון

תודה על תשובתך, באמת אשתף את הפסיכולוג שלי בתחושותיי לגבי הטיפול בכלל ולגבי הפגישות האחרונות בפרט,ואגיד לו שאני יותר בעד הפסקת הטיפול-מבחינת רצונותיי.