המטפלת מדהימה שלי לא מזהה...

אני מטופלת כבר כמעט שנה אצל פסיכולוגית קלינית שאני מאוד אוהבת. יש לי איתה כימיה מאוד טובה, הבנה ותחושות נפלאות של מקום בטוח. במשך כל התקופה אנו דנות באותו נושא אישי וסביבו הטיפול. לאחרונה אני שוקעת בנפילות קשות של שינויים קיצוניים במצבי רוח ולעיתים אף תפקוד מינימלי. ציפיתי שהמטפלת תזהה אצלי דיכאון מסויים ותשאל עליו אך היא לא.... לדעתי אני "שקופה" בדכאון הזה ומתפלאה איך היא לא עוברת לגשש בכיוון הזה שהוא בעצם בעקבות הנושא המטופל. קשה לי לבוא ולהגיד לה שאני בדכאון , אין לי כוחות לזה . איך היא לא רואה או שומעת ??? חשוב לי לציין שהמטפלת קשובה לי, מקדישה לי זמן הרבה מעבר לשעון ותמיד אני יוצאת ממנה בתחושות יותר נעימות מאלו שאיתן אני נכנסת לטיפול

שלום טלי, את מתארת קשר טיפולי קרוב ורגיש, ומטפלת קשובה ואכפתית. למרות זאת, נדמה לך שאת הדיכאון שלך היא מפספסת. איני בטוחה שהעובדה שאינה שואלת דבר מעידה על כך שאין היא מבחינה במה שקורה לך. את מתארת את הקושי שלך לשתף אותה, וזה נראה אכן מוזר בהתחשב באופן בו תארת אותה ואת הטיפול. לפעמים מטופלים חושבים (בטעות) שהם שקופים עבור המטפלים, ופעמים אחרות הם מנסים לבחון (ואולי אף להכשיל) את המטפל, בניסיון לא מודע לשחזר חוויות מוקדמות עם דמות שלא הייתה קשובה מספיק למצבם או לצרכיהם. חומר למחשבה. ליאת