דיעה קדומה

איך מתמודדים עם דיעה קדומה וניצול של חלק מבני-המשפחה הקרובה(חלק קטן), שעבורם טיפול אצל פסיכיאטר (שבלית-ברירה שמעו עליו,ולא ממני),נותן להם אישוש לטענתם שאני 'פסיכית'?ובכל ריב הכי קטן ובכל הזדמנות נושא זה מיד צץ ומנוצל לרעתי, שאני 'פסיכית' ולכן 'צריך לאשפז אותי','עובדה שאני מטופלת אצל פסיכיאטר'.

שלום מתוסכלת, מה שתיארת נשמע כל-כך מכאיב ומקומם. נראה לי נכון לנסות להסביר להם את השקפתך בנושא עד לרמה מסויימת, אבל אם התנהגותם לא משתנה, כדאי שתפני את המשאבים הרגשיים שלך לשמירה על עצמך. אני מתכוונת למציאת דרך רגשית "להתנתק" מהאמירות הפוגעניות האלה, לא לתת להן "להיכנס פנימה". אני יודעת שבנושא זה קל להגיד וקשה לעשות, אבל אולי תוכלי להיעזר באנשים קרובים לך ו/או במטפל/ת בבניית "החומה" הפנימית הזו. המון הצלחה, אורנה ראובן-מגריל

כי מחד- אני צריכה לחשוף את רגשותיי האמיתיים על-מנת להבריא ולהתמודד טוב יותר עם מה שעובר עליי,ומאידך-אני צריכה 'לבנות חומה' סביבי,שהיא מה שעשיתי מלכתחילה ושהחמירה את מצבי,נכון? וניסיתי להסביר להם את השקפתי - ע"י תוכנית טלויזיה שהקלטתי וחומר שהוצאתי מהאינטרנט,אך הם לא כ'כ התעניינו ולא רצו לראות או לקרוא זאת. תודה