הרהורים

דיון מתוך פורום  פסיכולוגיה קלינית

22/03/2006 | 00:52 | מאת: חן

ליאת הפסיכולוגית שלי איבחנה שיש לי דימוי עצמי נמוך.עכשיו אני יודעת מה הורס לי כל כך את החיים.רוב הזמן זה הדימוי העצמי הזה.... תמיד לפני שאני מחליטה לעשות משהו אני ישר שוללת את עצמי ואני מקשיבה לקול פנימי שאומר לי "חן את לא תצליחי" " חן לא מגיע לך" מה שהכי גרוע שאני אוהבת את הקול הפנימי הזה כי הוא מכין אותי להתמודדות עם אכזבה או נפילה.ואם אני מצליחה בסופו של דבר אז אני מרגישה כל כך טוב ואני בתחושה של אופוריה כי לא האמנתי בעצמי. הבעיה שלפעמים "הקול הדימיוני הזה" משתלט עליי ואני מוצאת את עצמי חסרת מוטיבציה לפעול מחשש שאתאכזב. הטיפול שלי לא מתקדם אני מה שנקרא חסרת תקנה,אני רוצה לעזוב את הטיפול הזה כי אני חושבת שאני מעיקה על המטפלת הטובה שלי.אני הולכת אחורה ולא מתקדמת. האם כדאי לעשות הפסקה בטיפול או לא? תודה חן

22/03/2006 | 07:36 | מאת: ים 3

לפי הניתוח העצמי שלך, דווקא נראה שיש השגים והתקדמות בטיפול. לשנות דמוי עצמי זה לא מהיום למחר. מדובר בשינוי שקשור לאישיות ומחייב בהחלט תהליך שלוקח זמן. לדעתי, כדאי להמשיך בטיפול ובהחלט לא לעשות הפסקה. כדאי גם לשתתף את המטפלת בספקות ובהתלבטות שלך. בהצלחה.

22/03/2006 | 20:37 | מאת: היאמ

בהחלט כדאי לשתף את הפסיכולוגית שלך, שיהיה רק טוב...

22/03/2006 | 20:56 | מאת: ליאת מנדלבאום

חן יקרה, כמו שהזכרנו כבר בפורום זה, דימוי עצמי (חיובי או שלילי) מתבסס בתהליך ממושך לאורך שנות ההתפתחות. כדי לקעקע תפיסות ישנות ביחס לעצמנו נדרשים זמן וסבלנות. כשאת אומרת שבא לך להפסיק את הטיפול כדי לא להעיק על המטפלת שלך, את למעשה נשארת בדפוס הרגיל של "חן את לא תצליחי" או "חן, לא מגיע לך". לאמירות שאנו אומרים לעצמנו יש הרבה כוח. הקול הדמיוני שלך אכן משמש מנגנון נהדר להתמודדות עם כישלון, כמו שתארת יפה. ככזה, את עלולה להתקשות לוותר עליו או לשנותו. זהו נושא טיפולי חשוב ששווה להשקיע בו. לתפיסתי, הפסקת הטיפול תהיה צעד אחורה. דרך צלחה והמון כוח ליאת

22/03/2006 | 23:35 | מאת: חן

לים 3,היאמ וליאת תודה על העצה,אני אמשיך את הטיפול. חן

מנהל פורום פסיכולוגיה קלינית