ליאת, שאלה לי אלייך

הייתי שמחה לקבל גם תשובה מיתר מנהלי הפורום למרות שזה לא היום שלהם. להיות מטפל זאת עבודה מתישה. אני חושבת על זה שאם כל היום הייתי מתעסקת ב"צרות" של אחרים, עוזרת, מגייסת כוחות להיות כל כולי למען אחר הייתי מגיעה הבייתה מותשת ולא מעוניינת לשמוע עוד על צרות של אף אחד. ואת ליאת, עם יתר מנהלי הפורום, חוזרת הבייתה ומנהלת בהתנדבות פורום, שבו את שוב צריכה לשים עצמך בצד ולהיות למען אחרים ובנוסף לקבל תלונות (והרבה מחמאות) ולנהל מלחמות שונות כפי שקורה כאן בפורום בזמן האחרון. ליאת יקרה, אני יודעת שאת מתעסקת במקצוע שאת אוהבת ואני מניחה שהוא מספק אותך, ובכל זאת- את לא מתעייפת לפעמים??

דנה יקרה, תודה על ההתעניינות ועל הרגישות. כן, לפעמים אני מתעייפת, לפעמים מתוסכלת ממגבלותיו של המדיום, ולפעמים מסופקת ביותר. נדמה לי שבחלק הארי של הזמן המגע עם התכנים שעולים כאן מאפשר סוג של התרעננות, למידה, והתנסות בסוג אחר ומרגש של קשר אנושי/טיפולי. אני מודה שאני יותר נהנית מסובלת :-) כדי שלא נישחק, בחרנו להיות שלושה. זה מאפשר לנו מנוחה, אבל גם הפרייה ולמידה זה מזה. אני בטוחה שהפורום שלנו יתגבר על הקשיים של הזמן האחרון. תודה ולילה טוב ליאת

ליאת יקרה, אם את יותר מסופקת ממתוסכלת יש לך סיבה מצויינת לזה. היכולת שלך לגעת פה, למרות מגבלות המדיום, בצורה כל כך מדוייקת, בנקודות הכי רגישות, ולפגוע בול, מדהימה אותי בכל פעם מחדש. יעלה

ליאת, חשבתי עכשיו בקריאת התשובה שלך והתגובה של יעלה שיש לפורום גם יתרון מאוד בולט אל מול הטיפול עבורכם המנהלים וזה היכולת קודם כל כן להכניס את עצמכם (אחרי ששלחתי את ההודעה אמרתי לעצמי שבטח לא תעני לי ישירות על השאלה כי הרי את "אמורה" להשאיר את עצמך בחוץ) ומצד שני לקבל סוג כזה של פידבקים שממלאים המון אנרגיות.