הצורך במגע

היי ליאת, נושא המגע מעסיק אותי כבר זמן רב (מכל מיני סיבות וחסכים שיש לי).בשבוע שעבר כתבת כאן (אפרופו דיון על מגע בטיפול), שהמגע האנושי הוא צורך אנושי חשוב והזכרת אותו בנשימה אחת עם רעב ושינה. את באמת חושבת שמגע הוא צורך חיוני, או שהוא סוג של "מותרות": רצוי מאוד איתו אבל אפשר גם בלעדיו, בשונה מאוכל ושינה? מצאתי בשיטוטי ברשת מאמר של ד"ר גידי רובינשטיין מהפורום השכן המתייחס לנושא והפניתי שאלה דומה גם אליו, אבל מאוד מעניינת אותי גם דעתך. אני מצרפת קישור למאמר של ד"ר רובינשטיין http://www.makorrishon.net/show.asp?id=9411 תודה, יעלה

יעלה, את מוזמנת לעיין בספרי "מבוא לפסיכולוגיה" מסוף שנות ה-90 ואילך ולראות שמציינים בהם כי הצורך במגע פיזי ברשימת הצרכים, כאחד מהצרכים החיוניים להתפתחות האדם. בספרים ישנים יותר, הוא לא תמיד מופיע, ומוזכרים בעיקר רעב, צמא, מין, שינה, חמצן וכו'.

יעלה יקרה, אני מקווה שקיבלת מענה בתשובתי האחרונה. הסכמנו כבר בשבוע שעבר שמגע פיזי הוא צורך בסיסי וחיוני של בני אדם. השאלה רק אם הטיפול נועד לשרת צורך זה דווקא... אם יהיו שאלות נוספות - אשמח לענות. לילה טוב ליאת