:-)

היי לכולם, אני סתם משתפת... הייתי אצל הפסיכולוגית שלי וסיפרתי לה מה עבר עלי בזמן האחרון. כל מיני דברים שקרו לי, לא עצובים או קשים. אני הוספתי דרמה (בצחוק) לסיפורים והיא פשוט התחילה לצחוק. היא ממש התגלגלה מצחוק באופן כל כך אמיתי. עד עכשיו כשאני נזכרת בזה, זה מצחיק אותי. כל כך שמחתי שהצחקתי אותה. היה לי ממש כיף לראות אותה מתגלגלת מצחוק. אני ממליצה בחום לבחור איזה פגישה ופשוט להביא דברים מצחיקים. יותר כיף לצחוק איתה מאשר לבכות... נורית

אולי כי לצחוק- אתן צוחקות יחד, וכשאת בוכה - את נשארת קצת לבד.... אהבתי את הרעיון הדר

שלום נורית, מקווה שאולי יום אחד גם אנחנו נוכל להנות קצת. למה תמיד מביאים לכאן רק את הצרות, למה? :-) ליאת

היי לכן, הדר, לי אישית עדיין לא יצא לבכות בטיפול. וכן, אני יודעת שזה מוזר. אני בוכה אבל לא אצלה. אני מספרת לה שאני בוכה ואנחנו מדברות על זה. אבל מולה לא בכיתי ואני בטיפול שנה וחצי. יש לנו (למטפלת ולי) עבר מאוד מאוד "עשיר". "הלכנו מכות" הרבה פעמים והיו גם צעקות... הייתה לנו חצי שנה מאוד קשה של "תככים ומזימות". היא הכי טובה בשבילי והיא יודעת את זה. אבל במקביל מאוד מאוד קשה לי איתה. אני ארחיק לכת ואומר שאני חושבת שעם הזמן אנחנו, המטופלים, גם לומדים להכיל את המטפלים שלנו. את הטעויות שהם עושים. והיא בדר"כ מודה ולוקחת אחריות. ובפגישה האחרונה כשראיתי אותה צוחקת משהו השתחרר. פתאום היה רגע של קירבה אמיתית. אני מסתכלת עליה והיא מתגלגלת מצחוק. ושוב, אני ממש ממליצה לנסות... אה, ואני לא צחקתי... היא צחקה... ליאת, קודם כל, מה שלומך? כיף לקרוא אותך. ראיתי שאתמול הייתה לך הרבה עבודה. ונדמה לי (אולי אני טועה) שלא היה לך מצב רוח אתמול. כמו שכתבתי להדר נוצר רגע של קירבה ופשוט היה לי כיף להסתכל עליה צוחקת. אם שאר החברים יסכימו אני חושבת שאפשר להכריז על יום (נניח יום שלישי, בדיוק באמצע של הימים שלך) שבו "מותר" להביא רק דברים טובים, משמחים, מצחיקים, בדיחות, אולי פדיחות עם המטפלים שלנו וכו'. אני חושבת שבאמת נלמד הרבה אחד על השני מיום כזה. אז מה אתם אומרים אנשים? ניתן לליאת קצת נחת? ליאת, אני חייבת להודות שבהתחלה כשקראתי את הכותרת של ההודעה שלך נבהלתי. חשבתי לעצמי "קנאה? למה? איזה תיק היא הולכת להדביק לי?" :-) נורית