ילדה ופחד מכלבים
דיון מתוך פורום פסיכולוגיה קלינית
שלום רב, ביתי בת 4 שנים ובכל פעם שהיא רואה כלב ברחוב, אפילו ממרחק, היא נכנסת ללחץ מתחילה לבכות ומנסה לטפס עלינו כדי שנחזיק אותה בידיים. גם לאחר שהכלב נעלם מהאופק היא עדיין מחפשת אותו מפוחדת ואינה מוכנה לרדת מהידיים עד שאנו מתרחקים לחלוטין מהמקום וגם אז יש צורך בשכנוע כדי להרגיעה. יש לציין כי יש כלבים שהיא מכירה אצל קרובים אותם היא רואה בתדירות גביה שאינה מפחדת מהם ואף מתקרבת אליהם לליטוף. כמו כן היא מעולם לא חוותה חוויה לא טובה עם כלב או צפתה במצב שבו כלב תוקף אדם או חיה אחרת. כיצד ניתן להרגיע אותה שלא תפחד מכלבים או שלא תגיב בצורה זו? תודה
אין לי ילדים משלי, אבל אפשר לנסות להרגיל אותה תחילה לחיות קטנות יותר או בובות או צפייה\האזנה לאודיו של כלבים למה מפריע לך שהיא לא אוהבת\מפחדת מכלבים?
לאב המודאג, בהנחה שלכלבים מוכרים הילדה שלך כן מתקרבת, יש לשער שלא מדובר בפוביה רצינית, אלא בפחד חולף, המופיע לפעמים בגילאים האלה. ככלל, לתגובתכם במצבים האלה יש חשיבות מכרעת על עתידו של הפחד: ככל שתתרגשו ממנו, כך עולים הסיכויים שהוא יימשך. אם תגובתכם תהיה עניינית ורגועה (אפשר להרים לרגע על הידיים, בלי לדבר הרבה, ולהורידה כשהכלב מסתלק, מבלי להמשיך ולדון בכך), כך סביר שהתופעה תחלוף בלי להשאיר עקבות. חשוב לנסות ולצמצם בכל מחיר רווחים אפשריים מהמצב, כמו תשומת לב מיוחדת או שינוי התכניות (או המסלול) בגלל הפחד. ילד שמרגיש שבאמצעות הפחד הוא משיג יחס מיוחד או שליטה על הוריו, לא ימהר לוותר על ההישג :-) והרעיון של גור קטן בבית תמיד נהדר בעיני. יש המון גורים שמחפשים נואשות בית. ככה מרוויחים שתי ציפורים: נפטרים מהפחד ועושים מצווה. (תודה עב) חג שמח ליאת