דיכאון

מה התסמינים של דיכאון שמצריך כדורים ? מהו הזמן הנורמלי להתמודד עם חוויה מאד קשה נפשית ? כיום, 3 שנים אחרי, אני כבר לא בוכה ממה שקרה לי וגם שמחה שזה קרה גם אם בצורה הקשה כי כעת אני נמצאת "במקום טוב יותר" אבל המקרה "לקח" לי את השמחה ובהרבה כח החזרתי לי את השמחה וחזרתי להיות הבחורה עם שמחת החיים אבל החיוך כבר לא על הפנים שלי קבע וכיום אני בוכה משטויות ונשברת די בקלות. האם זה נחשב דיכאון ? בגדול, אני מדברת על מה שקרה לי ומשתפת ברגשות שהרגשתי אז וכיום ולא נראה לי שטיפול פסיכולוגי יעזור כי התגברתי על זה, אבל מפריע לי שאני בוכה משטויות (רגישה יתר על המידה) ונוטה להישבר בקלות לעומת פעם.

שלום גל, 'דיכאון שמצריך כדורים' הוא דיכאון של מי שמחליט להיעזר בכדורים כדי להפסיק לסבול. יש מי שיחליטו לעשות זאת גם במקרה של דיכאון מתון, ויש אנשים עם דיכאון קשה, שיעדיפו שיטות טיפול חלופיות. ככלל, דיכאון מתאפיין בתחושות עצב ממושכות, בחוסר יכולת לחוש הנאה מדברים שפעם היו מהנים, בהפרעות בשינה (קשיי הרדמות או קושי להתמיד בשינה), שינויים קיצוניים בתיאבון (חוסר תיאבון, או זלילה), חוסר מוטיבציה, קשיי ריכוז, ועוד. את מזכירה אירוע טראומטי כלשהו שחווית לפני שלוש שנים, אשר עקבותיו ניכרים בך גם כיום. למרות שאת מציינת שהצלחת להתגבר עליו, ואפילו החזרת לעצמך את שמחת החיים (כל הכבוד!!!), כדאי - דווקא עכשיו - להתפנות ולעבד את אותו מקרה עם איש מקצוע, שכן עדיין קיימת נטייה לבכי, וקיימות רגישויות שלכאורה נראות בלתי קשורות לאירוע. ניסיון מצטבר בנושא מלמד שאירועים טראומטיים יכולים להשפיע גם שנים רבות לאחר התרחשותם, וכדאי מאד לטפל בכך. אני ממליצה לך בחום להגיע להתייעצות עם פסיכולוג/ית קליני/ת, ולברר כיצד ניתן לעזור לך. אשמח לשמוע אם יהיו התפתחויות. בהצלחה ליאת