למאיה - היאם

דיון מתוך פורום  פסיכולוגיה קלינית

12/03/2006 | 20:41 | מאת: יעלה

מאיה יקרה, כל כך הרבה מילים את שופכת פה. אני מודה שזה מכביד על הפורום אבל איכשהו, לפחות עד עכשיו אני קוראת את כולן. לפעמים אני מבינה, לפעמים פחות, ולפעמים, בעיקר בימים האחרונים, קשה מאוד לעקוב.דבר אחד שאי אפשר לפספס בכל ההודעות שלך זה את הכאב והמצוקה הגדולה. אם מעבר למילים הרבות שאת כותבת פה, את מסוגלת לחשוב על איזושהי דרך שאפשר לעזור לך או להקשיב לך באיזה אמצעי אחר, את מוזמנת ליצור איתי קשר [email protected] מקווה שבכל מקרה יוקל לך בקרוב, יעלה

12/03/2006 | 22:30 | מאת: נורית

מאיה יקרה, אני מצטרפת לדברייה של יעלה. אולי תנסי לתת לנו צ'אנס להיות פה בשבילך ותגלי שאנחנו יכולים להיות מאוד מחזקים ומעודדים. אני בסך הכל מבקשת את שיתוף הפעולה שלך. אולי תנסי לכתוב לנו בצורה שנבין. האם את באמת מסתפקת רק ב"השפרצה" של הכאב? אני בטוחה שתגלי שיש כאן אנשים מקסימים שמוכנים לעזור. אותי הפורום מחזיק מידי פעם. אולי נצליח להחזיק גם אותך. מאיה, תני לנו צ'אנס. נורית

13/03/2006 | 00:32 | מאת: מאיה

החברים שלי מבינים וזה מספיק לי :) חברים בכל מני צבעים

מנהל פורום פסיכולוגיה קלינית