במצוקה

אני בן 23 ואני נוטה למצבי רוח דכאוניים. החיים שלי די ריקים מתוכן חלק מזה באשמתי אולם גם החברים שלי לא כל כך יכולים לעזור לי במצבי.למרות שזה כשלעצמו נשמע כמעמסה רצינית, עוד יותר מזה מפריעה לי העובדה שאני לא מצוי בקשר זוגי-הייתה לי רק חברה אחת ובאופן כללי כל קשר ביני לבנות הוא מקרי בהחלט.למרות זאת עם החברה שלי הרגשתי ממש בנוח והייתי מאוד אקטיבי בהשוואה לעכשיו.אני לא מצליח לדמיין את עצמי כרגע מתחיל עם מישהי והשילוב הקטלני של שגרה מעיקה רצון לקשר שלא בא לידי ביטוי למעשים וסביבה חברתית מוגבלת מוציאים אותי לפעמים מדעתי.בשביל להרגיש "חי" אני לפעמים יוצא לי לטיול לשום מקום וכל מה שקורן מהסביבה גורם לי פשוט להרגיש מנוכר מהעולם.למשל בכל הקשור לסקס,עם חברה שלי לא הייתה לי בעיה ליזום אבל הנסיון המיני שלי כעובדה מאוד מוגבל וזה כל כך מדובר ומתוקשר ואני פשוט לא חלק מזה.הרצון שלי הוא תמים לחלוטין ואין לי עניין בדרך שבה אני מתרשם שהרבה פעמים מתנהלת מערכת יחסים-רושם ראשוני שמושפע מגורמים כל כך קטנוניים ומטופשים-כך זה נגמר עם החברה שלי.בקיצור יותר מנוכר ממה שאני מרגיש עכשיו אני לא יודע אם ניתן להגיע.אני לוקה כנראה במנטליות של מבוגר אבל זה אני ואני לא מתרשם שזה תופס.אני מסתכל על הגיל שלי ועל הצרכים שאני לא מממש וזה יותר ממטריד אותי בכל זמן.

דור שלום, נראה שהפוטנציאל לקשר ביו אישי מתקיים אצלך. גם המצב שבו תהיה אקטיבי ביחס לעולם, חי, מרגיש ומעורב בחיים מוכר לך. משהו קורה בתקופה הזו שיוצר אצלך את תחושת הפאסיביות, הניכור והדיכאון. אני חושב שטיפול פסיכולוגי באוריינטציה דינמית יכול לסייע לך מאוד להבין את עצמך ולהיות עם היכולת לממש את הפוטנציאל שבך. חלק גדול ממה שאתה מתאר: מצב הרוח, הפאסיביות, חוסר החיות מאפיין גם מצבים דכאוניים. איש המקצוע יוכל לאבחן בצורה מלאה יותר את מצבך ולהציע לך תוכנית טיפולית. בקצרה, אל תהסס לפנות לסיוע ולטיפול. בהצלחה, אשמח לשמוע בהמשך מה קורה איתך, גדעון

כושי כלב קט, נשאר אתה לבד את אוזניך פתחת ואת עיניך פקחת תשמור נא על ביתי תשמור על חצרי בא שועל גדול לטרוף התרנגול הכושי נבח והשועל ברח איזהו כלב טוב? איזהו כלב טוב המון זמן כבר חשבתי על הדימוי של פסיכולוג=כלב=ידידו הטוב ביותר של האדם :)

*