לניבה

ניבה יקרה, כל כך שמחתי שהחלטת לשתף. שמחתי לקרוא שהיה מדהים. אה, סליחה מ ד ה י ם :-) אחרי שקראתי את ההודעה שלך זה חיזק אותי. הבנתי שיש תקווה ושאולי גם לי יהיה יום אחד אומץ להתנהג לרגע כמו ילדה קטנה... גם אני (מאוד) רוצה להתחיל להוריד מחסומים... הפסיכולוגית שלי כבר יכלה להיות דוקטור עם כל המבחנים שאני עושה לה... השיתוף שלך בהחלט נותן לי זוית ראייה מרגיעה. ניבה, ברור שיש סיפור מאחורי כל שם ווירטואלי בייחוד בפורום כמו שלנו... את דמות מלאה תוכן גם אם את ווירטואלית. אני זוכרת הרבה דברים שסיפרת לנו. אני זוכרת את התקופה של ההפסקה אחרי לידת בתך הקטנה. ושוב, אני ממש מקווה שאני לא מבלבלת (פדיחות...). בכל אופן אני תמיד נהנת לקרוא את ההודעות שלך. ההודעות שאת כותבת מאוד מדברות אלי. תמשיכי לכתוב. כל הכבוד לך על האומץ. ליל מנוחה ושבוע מצויין. נורית

הי נורית מסתבר שלכל אחד יש את הסיפור שלו מול הפסיכולוגית ואת הדרך לטיפול שלו. לקח לי אישית המון זמן לשתף את הפסיכולוגית, אבל אני כבר בשלב של די להרפות מולה, לא להיות תמיד בשליטה. אני מאחלת גם לך להגיע אל הדרך שאת רוצה להגיע, כמובן שקצב שמתאים לך ובדרך שלך... אכן זו אני שעשתה הפסקה אחרי הלידה, ושוב מאד נחמד שאת זוכרת... ומשהו אחר- נורא מפריע לי שהפורום לאחרונה הפך להיות משהו פחות נעים מבעבר, הרבה "רי'קנות עם מילים חלולות, משהו שאולי היה מתאים יותר לצ'אטים. אבל כנראה גם לזה צריך שיהיה מקום... שבוע נעים גם לך ניבה