להדר ששאלה "איך מתנתקים?"

שלום הדר, קראתי את מה שכתבת, והיה נדמה לי שאת כותבת עליי ועל מה שקרה לי. גם לי קרה מה שקרה לך במהלך טיפול, ואני החלטתי להפסיק את הקשר עם המטפל. עברה מאז חצי שנה. זה מאוד מאוד קשה ומייסר, ולמרות הזמן הארוך שעבר, אני כל הזמן(!!!) חושבת על המטפל ועל הקשר איתו, וכל פעם שאני רואה מישהו ברחוב, שדומה למטפל, או שומעת קול שמזכיר את קולו, או שאני צריכה להגיע לסידורים באזור שבו נמצא המטפל, אני "נשברת" וכמעט מתקשרת אליו שוב כדי לקבוע פגישה נוספת. מצאתי לי כל מיני "שכנועים" למה כדאי היה לנתק את הקשר, ולמה לא כדאי לחזור אל המטפל, אבל אני לא יכולה לומר שמצב שלי טוב יותר מאז שניתקתי את הקשר איתו. ולפעמים אני חושבת שזה ש"מחקתי" אותו גורם לו להיות עוד יותר מרכזי בחיים שלי. כמובן שמאז לא הצלחתי ליצור שום קשר רגשי עם שום אדם אחר, ואני מרגישה שאני "תפוסה" לגמרי, ולא פנויה לאחרים. רציתי שתספרי לי, אם את מוכנה, מה המטפל שלך אמר לך על כך, איך הוא התייחס לרגשות שלך, האם הוא הסביר לך שזה טבעי, האם הוא אמר לך שזה יעבור מתשהו ובכלל - כל התייחסות שקיבלת ממנו על כך. וגם האם הרגשת שהוא חש משהו כלפיך, או שאת רק "העבודה שלו". אני אודה לך אם תכתבי על כך, זה יכול אולי לעזור לשתינו, ואולי נמצא נחמה הדדית ונחזק אחת את השנייה בתקופה קשה זו. לילה טוב ושבת שלום, גילי

*

אם תקראי את המקהלה העליזה שהגיבה, תביני למה יהיה לי מאוד קשה להסביר לך כאן מה הוא אומר לי... אני מבינה שהנושא מאוד מעורר, ואולי קשה לאנשים לענות ישירות, אז הם עונים דרך השירים.....גם אני עושה זאת לפעמים. אוכל להגיד לך שהתגובה של הפסיכולוג שלי באמת מאוד מעניינת ולא פשוטה. אוסיף שזה כלל לא קשור לבעייה בזוגיות. יש לי אחלה זוגיותהמון שנים. אני כל כך מודה לך על מה שכתבת. זה מאוד מחזק אצלי את מה שכיניתי "הקול השני". זה שגם ליאת חיזקה. להישאר ולהמשיך לדון בזה איתו עד שגם זה ייפתר. תודה הדר