איך מתנתקים?

אני עוקבת אחרי הדיונים בנושא הקשר בין המטפל למטופל ומאוד מזדהה. הגעתי לטיפול, כמו רבים אחרים עקב קשיים בהתמודדויות השונות שהציבו לי החיים. בחודשים הראשונים הרגשתי כמה אני מקבלת וניתרמת. יצאתי מהפגישות עם חיוך, שהחזיק כמה ימים, ועם המון תובנות. לאט לאט הפך הטיפול עמוק יותר ויותר ומצאתי את עצמי תלויה לחלוטין במטפל, ומאוהבת בו, כפי שמאוהבים במטפל..... למרות שברור לי מאיפה התלות ומהי ההתאהבות, אני כבר לא יכולה להסתפק ב 50 הדקות השבועיות, ואני קרועה מגעגועים בין הפגישות. נוצר מצב, שכבר כמה חודשים טובים, אני מדברת איתו רק על זה,בגילוי לב מוחלט. אחרי 50 דקות, כפי שכתבו כאן לפני, אני יוצאת להתמודדויות שלי, כשבעצם נוסף לי "פצע" חדש, שאני לא מצליחה לטפל בו. אני חושבת עליו בכל שעות היממה, ומתייסרת בהבנה שזה מה שהוא יכול לתת לי, זאת עבודתו... ניסיתי להוסיף עוד פגישה בשבוע, זה לא שיפר את ההרגשה, וגם קשה לי לעמוד בזה מבחינה כספית. אני מרגישה שהכי נכון היה לי להתנתק ממנו, לחוות פרידה, להתאבל - ולהתאושש. הוא כמובן חושב שלא.... תמיד עוברת בי המחשבה, שעוד 10 דקות הוא כבר עם מישהו אחר, בעולם אחר... ובסוף היום הוא בעולם שלו... ואני מתייסרת כל השבוע כמו הצמח היבש, אשר כמה טיפות לא מצליחות להחיות אותו, אלא רק מגבירות את צמאונו. (תודה ליאת על המטאפורה). גם אני כועסת לפעמים על ש"לא גילו לי כמה זה קשה", ובחישובים שאני עושה, אני כבר לא בטוחה שהרווח גדול מההפסד. מחר אנחנו נפגשים. שוב אגיד לו את הדברים, שוב הוא יתייחס, ושוב אצא סובלת. נחמת הטפשים שלי היא צרת הרבים שמובעת פה בפורום...והזמינות הנפלאה של המשתתפים והפסיכולוגים, שמנוגדת כל כך לקשר ההוא. אז גם אני פרקתי קצת.... תודה שאתם פה. הדר

aretha franklin-I WILL survive aretha franklin-THINK Doris Day-QUE SERA SERA

הדר, את כותבת מקסים. כשקראתי את דברייך על לי לראש המשפט 'עם האוכל בא התאבון'... (בלי קונוטציות שליליות). תמשיכי לכתוב. אני נהנת לקרוא. נורית

הדר יקרה, את באמת כותבת נפלא, ומעבירה בצורה חיה וחריפה את החוויה שלך בטיפול. אני מסכימה עם המטפל שלך, שהפתרון אינו נסיגה חד-צדדית, אלא התמודדות עד שהדברים ייפתרו ביניכם, כחלק מהתהליך הטיפולי השלם. אני מקווה שהמאזן שלך יימצא חיובי בסופו של דבר, והרווח יעלה על התסכול. נעים לנו שאת כאן. ליאת

הדר, מזדהה איתך מאוד.אני באופן אישי עברתי טיפול פסיכולוגי שנמשך שלוש שנים,והייתי קשורה מאוד למטפל והיו תקופות שהייתי מאוהבת בו.ניסיתי להפסיק את הטיפול ולא הצלחתי לשכוח אותו,חזרתי שוב ושוב הפסקתי ואני עדיין לא מצליחה להתגבר על רגשותיי כלפיו.אינני יודעת עד כמה את מסוגלת לעמוד בזה,ועד כמה את חזקה אבל מה שאני מציעה לך(אני בטוחה שפסיכולוגים יחלקו עליי אבל זו דעתי)עזבי את הטיפול ויפה שעה אחת קודם,חפשי מטפל אחר,אם תשארי בטיפול רגשותייך יתחזקו יותר ויותר ובאמת את לא תוכלי לצאת מזה.פשוט תעסיקי את עצמך בדברים אחרים אל תתני לעצמך לחשוב עליו.אם את רוצה תשאירי לי מייל שלך ואני אספר לך יותר על התהליך ההתנתקות שעברתי כדי להתרחק ממנו(עד היום קשה לי והרעיון של לקבוע פגישה עולה בראשי לפעמים)אני יודעת שלא מספיק דיברתי על הנושא הזה בטיפול כי נורא הביך אותי,ועד שפתחתי את זה הפסיכולוג מאוד הבין וחשב שיש מקום לדבר על זה ואני בחרתי דווקא לעזוב וזה מאוד מאוד עזר,גם אם לקח לי הרבה זמן לשכוח אותו.... חבל שתבזבזי זמן וכסף כי לא ייצא לך מזה כלום ככל שתמשיכי את הטיפול רגשותייך יתגברו ורק תלכי ותהיי יותר תלויה בו. תשאירי לי מייל אני אפרט יותר,כי מה שאמרתי לך פה זה רק על קצה המזלג,אם תכתבי לי אני אספר לך יותר. בהצלחה שני

:)

Queen-Bohemian Raphsody מוניקה סקס-גשם חזק GunsNRoses-November Rain