והחרא ממשיך להגיע

כל פעם כשנדמה לי שזהו, שאני יכולה לנוח כבר, שמה-יכול-להיות-יותר-גרוע-כבר החרא ממשיך להגיע. זה מתחיל בחוסר מנוחה, חוסר תיאבון או יכולת לישון וכעס וממשיך בהצפה של שבבי זכרונות\רגשות\תחושות ממקומות וזמנים אחרים, הצפה שאני יכולה לשלוט בזרמים שלה רק באופן חלקי. גם היא גם היא גם היא!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!! מי האנשים האלה???איפה גדלתי לאלפי עזזאל. ואני חושבת שהם פגעו גם באחותי אני מאושרת שהיא סובלת עכשיו ואני בזה לו שהוא חי בחושך הם מקוללים בכל עולם אפשרי וכל מי שאפשר את זה מערכת החינוך העיוורת והמושב הרקוב הבורגני הרכלן וצר העין שרק מסמן ילדים שאף אחד לא יכול להגן עליהם כשעירים לעזזאל ומתייחס אליהם כאל כאלה שדמם מותר. די, נמאס לי יוצאת לנשום אוויר, בוקר

ובבית הספר תמיד דבקו בגרסאות של אמא שלי כי היא פרנואידית והאמינה לעצמה והם היו טיפשים: עיוורים חרשים ומטומטמים!!!!!

ממוצע ציונים מעולה בעל זבוב

היאם, אני קוראת מה שכתבת ואני מרגישה שהלואי והיה לי משהו חכם להגיד לך כדי להרגיע במעט את הכאב שאת נמצאת בו, ריגשת אותי בכתיבה שלך ואני חושבת שהמצב שאת נמצאת בו כרגע הוא צמיחה לעתיד ברור וטוב יותר, גם הכעס על העבר ירגע ואת מאד אמיצה שאת מביטה לכעס ישר בעיניים! שיהיה לך רק טוב יפית

כמו שאת נמצאת על סף יכולת לשאת כך גם העולם מעדיף לראות את כל מה שאת רוצה אך לא את האמת...אנו מגנים על עצמינו בעוורון הזה וכך לא מצליחים להגן על מי שזקוק בנו.את נימצאת עכשיו בחלק אכי קשה של התהליך,תנסי לנשום ולסרוד אותו.כל הכבוד לך שהחלטת לצאת לאוויר,תמשיכי להתמודד.אף אחד לא יגיד לך מתי אבל אני מבטיחה לך שתקופת ההצפות תסתיים ותרגישי נחמה.תדברי בטיפול על דברים שיוכלו לעזור לך לסרוד את ההצפות ולהקל על המועקה.תהיהי כאן איתנו.אני אישית מחזיקה לך אצבעות ושולחת לך חיבוק חזק-חזק כמוך.גם הכח שלי "מהבכי תוך תיקווה ותוך כאב.." עוד משהו,הצרים בלידה האחרונה שלי היו כה כואבים ש"ראיתי את הכוכבים" .בתחילת כל ציר היתי נושמת עמוק ופשוט מחכה עד שזה יעבור... באותם רגעים גם חשבתי שזה לא יגמר לעולם...לדעתי ,יש בין הדברים דמיון ...כשניגמרו ההצפות ונחלשה התלות הרגשתי שנולדתי מחדש ועולם סביבי גם חדש,כאילו עד אז היתי חייה בעולם אחר.רק תאמיני שזה יקרה גם לך...ובנתיים את צריכה המון אוויר.תחשבי,מה עוד עוזר לך.