אוטואמנסיפציה
דיון מתוך פורום פסיכולוגיה קלינית
זמנים קשים עוברים על כוחותינו. יש דברים שצריך להוציא מהמערכת לבד לזעוק אל השמיים הריקים ולדעת שאין תשובה שתנחם. אתמול בלילה בכיתי שעות ממש צרחתי אל תוך הכרית כמו שלא עשיתי שנים מאז שהייתי קטנה איך הוא יכל, גם הוא... אני כל כך אהבתי אותו סמכתי עליו כמו שילדה קטנה סומכת על אבא שלה... ובסוף נרדמתי עם הדובי ואז להתעורר לבוקר חדש עם כאב ראש לבהות באוויר שעה לשנס מותניים ולגרד את עצמי מהרצפה. כי חייבים להמשיך הלאה, עולם כמנהגו נוהג, כי אין ברירה. לקוות שהכאב ישכך עם הזמן שכולם מבטיחים שמביא מזור או לפחות מרגוע לכל כאב אני חייבת להיות אופטימית עכשיו, תופעה חדשה ולא מוכרת בעולמי... למדתי משהו נפלא: "האופן בו אדם תופס בהווה את עברו *ולא העבר עצמו* וציפיותיו מעתידו הם אלו שמשפיעים על התנהגותו בהווה ועל בחירותיו יותר מכל" ועד כמה שיש לנו שליטה על עתידנו, גם עליו. אין מלחמות צודקות אין אדמה ששווה למות למענה ואין ילד שמגיע לו שיטיחו את הראש שלו שוב ושוב במדרגה יחקו אותו כשהוא בוכה ויגידו לו כמה שהוא שנוא ואיום, שתמיד יהיה לבד, שהוא מכוער וטיפש וחבל שנולד. אין ילדה שמגיע לה שיתעללו בה מינית. החיים כל כך אכזריים לפעמים... בגלל בני אדם אבל כמו שבני אדם פגעו בי, בני אדם אחרים מחזיקים אותי בחיים, גרמו לי להרגיש שיש תקווה. זו הקללה והברכה שבלהיות בן אדם; תמיד נהיה גם חיה, תמיד נצטרך לבקר את עצמנו לבחור כל יום מחדש מי אנחנו, איך נתנהג, מה נעשה, מי אנחנו רוצים להיות בחיים של אחרים, מהו החותם שאנו רוצים להשאיר בעולם. גם חיה רוצחת, מרגישה אגרסיות, עושה סקס, אוכלת... אנושי זה לאהוב, לחשוב בצורה רפלקטיבית, לבקר את עצמך, לחוש אמפתיה, חמלה וגם שנאה. ולמשול בעצמך, בשד הרע שבתוך כל אחד ואחד מאיתנו- זו משמעות החופש.
בידיוק זו משמעות החופש,נכון.את מעדיפה לצרוח ולבכות לבד או כשמישהו שומע אותך?..יש מרכזי סיוע שניתן להתקשר אליהם בלילה ולבכות כששומעים אותך.מגיע לך במצבים כאלה לא להיות לבד,תשאירי הודעה בביפר ויחזרו אליך ויהו איתך,יקבלו אותך אפילו אם את חושבת שמי שלא עבר את זה לא יבין אותך.השמיים הם לא ריקים פשוט יש שאילות שאין תשובות עליהם בעולם הזה, עד שנפרד מגופינו החומרי שמגביל אותנו ונעלה אליו,כל אחד בזמנו.כתבתי פעם:"להניח לתשובות לא להיות תמיד מלאות--להניח לעצמך להשלים עם עברך".יש תשובות עד גבול מסוים,תרגישי אותו.לפעמים למי שסובל אין תשובות כי עבורו הניסוח ההגיוני המצדיק את כאבו איננו קיים.תחזיקי מעמד ותשמרי על עצמך.אנחנו כאן..
היאם, הדברים שלך מרגשים ונוגעים. הכוחות שלך, המאפשרים לך לחלץ את עצמך בבוקר מתהומות הלילה, מעוררים השתאות. ליאת
שמים מתקיימים וארץ עומדת. שמים וארץ יכולים להתקיים ולעמוד מפני שאין הם חיים לעצמם. מפני כן יכולים הם להתקיים ולעמוד. על כן החכם מעמיד עצמו באחרונה, ומוצא עצמו בראשונה; פושט את עצמיותו, אך עצמיותו משתמרת. הלא מפני שאין לו שאיפות אישיות, יכול הוא לממש אותן! {מתחבר לי עכשיו ללוגותרפיה ולהגל. גם בזה נתקלתי בגיל 13, כשנמאס לי מפרויד, מנגנונים שכלתניים של הגנה עצמית}
לפני כמעט שנה, בפסח שעבר היה הגל הראשן של ההזכרות, כשדברים עברו מהלא מודע אל המודע ומייד קפצו אל החלקים שקרובים למודע(נראה לי) כי הדחקתי שוב... המידע היה נגיש אבל לא יכולתי לגעת, כאב מדי. כשנזכרתי הייתי מאנית לחלוטין, תת הכרה שנפתחת כמו מניפה... יש עוד שיט שם, אני יודעת. עישנתי ושתיתי אלכוהול בלי הפסקה כדי להגביר את זה, בהתחלה רק שמחתי שאני יכולה ליצור פתאום...ואז איבדתי שליטה ונבהלתי לחלוטין- וחשבתי שאבוד השליטה הזה הוא השגעון. העמדתי פנים, אני זוכרת שהרגשתי ש"זה התפקיד שחיכיתי לשחק כל החיים שלי", רציתי שיחשבו שהשתגעתי, רציתי לברוח, להשתגע(הפסיכופתולוגיה היא בריחה מהמציאות....) או שאולי כן השתגעתי? גם מאניה שנגרמת ע"י או מחוזקת ע"י פסיכואקטיביים היא שגעון? אני זוכרת שבשלבים האחרונים(לפני שתת ההכרה "נסגרה" שוב) עיינתי שוב בכרך השני של כתבי פרויד ובלאו צה, וחשבתי שאולי אני אצליח להדחיק הכל שוב, אם אני אתאמץ מספיק. ואז הרגשתי אשמה שאני רוצה לשכוח, כי אין לי זכות, לא רק בי מדובר! אז כתבתי הכל על פתקים ומחקתי עם צבעי פנדה כמו שעשיתי בגן.... וכתבתי המון דברים!!!!!! חלק אני מבינה ולא רוצה להבין! וזה לא מרגיש זר, זה מרגיש כמו דברים שאני תמיד זכרתי ולא חיברתי בינהם, לא הבנתי. האם יכול להיות שאני הדחקתי בכוונה???
לא שאני מסוגלת לעשות את זה זה מנוגד לטבע שלי אני פציפיסטית פרה זה טעים, אבל הייתי צמחונית 12 שנים וזה מספיק לי, נדמה לי לא, פרה זה טעים! :) אבל האם במקרה הזה לרצוח את אבא שלי יהיה מוסרי, ואולי גם חוקי באיזשהו עולם אפשרי(לייבניץ) מוגהגהגה. מה שאני שואלת, זה אם אני יכולה לנצח את אבא שלי במשחק שלו לרצוח אותו באיזשהו עולם אפשרי ושזה יהיה מוסרי. כי אני רוצה לרצוח אותו על מה שהוא עשה לאחותי ולי מאווווווד, באיזשהו עולם אפשרי רק באיזשהו עולם אפשרי, אחר, שהוא לא זה שהוא שלנו לא שאני מאמינה שיש עולמות אחרים זה העולם שיש, אין עולם אחר רק בדמיון ובאוטופיות בהן צדק=חוק שאין עדיין את המושגים על מנת להשתית ושיעבדו לאורך זמן.
יש לי סימפטיה לאמנות קונספטואלית בתל אביב עיר בלי קונספציה טיח נופל תריס מתייפח אוטובוס מת יש לי סימפטיה לאנשים שמתאמצים בתל אביב יש לי סימפטיה לאנשים שמתעקשים בתל אביב יש לי סימפטיה לאנשים שמתרגשים בתל אביב עיר בלתי מרגשת מאורת טיח נואשת נדנדת פח רועשת יש לי סימפטיה לאנשים מתייאשים בתל אביב
אני חוזה מהפך, כמו שידורי פורנו בחסות יגאל ביבי מרוחים לי על כל המסך ראפר עם פה יותר גדול משורל'ה , "לא תזרקי אותו לים כבר בובל'ה?" כי גם אם כל הראפ הזה ייצא מהאופנה אני כבר אתקאמבק לי עוד שלושים שנה אמיר פיי גוטמן יככב במחזמר עליי ואת אישתי תשחק שם מיכל ינאי אני לא יודע כבר ממי לקחת עצות מזהבי או מוורדה רזיאל ז'קונט?!? פשוט רציתי להפריד טיפה בין תינוקות שיושבים להם בכנסת והולכים מכות. ועובדיה אולי תפסיק ללחוץ עליי? ברור שדרעי סקסי בהרבה מאלי ישי הייתי מדביק לו על החזה פעמיים ח"י המסכן זקוק לכסף כי הוא זכאי! אז אולי אני אתנזר? אם לא יהיו בישראל מעמדות יותר. אבל עד שלא יקרה שום דבר אחר: להסתער! ימים שחורים, ימים שחורים, בגלל זה כולנו כאן מאושרים. ימים שחורים, ימים שחורים, זה המדריך לחיים הטובים. האמריקאים מיסחרו לכל הראפ ת'צורה אז אני אומר נגנוב להם אותו חזרה אומרים לי "אצלכם זה רק שירי מחאה, בארצות הברית שרים על מצוקות החברה!" אצל האמריקאים הדבר היחידי שקול זה לשמוע כל היום את ג'יי לו בדואט עם ג'ה רול יאללה גם כן! תגידו זה רק נדמה לי? או שהכי גדול שבראפ ליד אמינם זה נלי?! חחחחחח מישו באמת חושב שזה יותר הגיוני מראפר שהוא במקרה ישראלי? יא ווהאלי! שימו לב אליי ילדים, שמעתם יותר מדי את המילה מסרים אבל גם כשראפרים ממש ממש מפחידים הם בעצם אומרים: "תנו לנו להיות דחוף כוכבים" בבקשה! שלא תאמרו מילה רעה! עם כוונות מסחריות אם נמכור איזו אחות בשביל טיפה של ראיון עם עוד שתי דוגמניות... של פינס... מפרגנות! ימים שחורים, ימים שחורים, בגלל זה כולנו כאן מאושרים. ימים שחורים, ימים שחורים, זה המדריך לחיים הטובים. בחדשות אפשר לראות מדינה בסכנה ברור שנקבל כזאת שחיתות כמו שיגעון של מתנה כשאת כולם רק מעניין כמה נראה השנה מהציצי של מנחת טקס פרסי האופנה. (הייי!) העיקר שיש מה לראות, אני יודע מה יקרה אם לא נראה חדשות פוף! הן פשוט ייעלמו! ויש לי מסר: אם לא נדע מה קורה פה זה אומר שהכל בסדר! אני לא בא להטיף מוסר, עדיף לי לא לדעת ולצאת נשכר אלא מה? אני כולה צופה טלוויזיה, מה כבר עשיתי? אין לי מושג מי זה ברגותי אבל אני מכיר את כל הכוכבים של סיטי...טאוור, אל תנסו לעשות בלאגן המצב הוא לא כזה קריטי אל תנסו לדבר לליבי אני לא יצור פוליטי, לא ולא! אני בוחר בימין או בוחר בשמאל בהתאם למה שמספרים לי שפופולארי ויביא לי חברים לזה אני קורה חיים טובים! ימים שחורים, ימים שחורים, בגלל זה כולנו כאן מאושרים. ימים שחורים, ימים שחורים, זה המדריך לחיים הטובים.
http://www.lyricsdownload.com/queen-bohemian-raphsody-lyrics.html
Old pirates, yes, they rob I; Sold I to the merchant ships, Minutes after they took I From the bottomless pit. But my hand was made strong By the 'and of the Almighty. We forward in this generation Triumphantly. Won't you help to sing These songs of freedom? - 'Cause all I ever have: Redemption songs; Redemption songs. Emancipate yourselves from mental slavery; None but ourselves can free our minds. Have no fear for atomic energy, 'Cause none of them can stop the time. How long shall they kill our prophets, While we stand aside AND look? Ooh! Some say it's just a part of it: We've got to fullfil the book. Won't you help to sing These songs of freedom? - 'Cause all I ever have: Redemption songs; Redemption songs; Redemption songs. --- /Guitar break/ --- Emancipate yourselves from mental slavery; None but ourselves can free our mind. Wo! Have no fear for atomic energy, 'Cause none of them-a can-a stop-a the time. How long shall they kill our prophets, While we stand aside AND look? Yes, some say it's just a part of it: We've got to fullfil the book. Won't you help to sing These songs of freedom? - 'Cause all I ever had: Redemption songs - All I ever had: Redemption songs: These songs of freedom, Songs of freedom.
http://www.seeklyrics.com/lyrics/Prince/Musicology.html
העץ הוא גבוה, העץ הוא ירוק היאמ הוא מלוח, היאמ הוא עמוק, אם היאמ הוא עמוק, מה אכפת לו לעץ, מה איכפת לו ליאמ שהעץ הוא ירוק. העץ הוא גבוה, העץ הוא ירוק, יפה הציפור, היא תעוף לה רחוק, אם תעוך הציפור, מה איכפת לו לעץ, מה איכפת לציפור שהעץ הוא ירוק היאמ הוא מלוח, היאמ הוא עמוקף יפה הציפור היא תעוף לה רחוקף אם תעוף הציפור, מה איכפת לו ליאמ, מה איכפת לציפור שהיאמ הוא עמוק. אדם שר שירים כי העץ הוא ירוק, אדם שר שירים כי היאמ הוא עמוק, אם תעוף הציפור, לא ישיר עוד שירים, מה איכפת לציפור אם ישיר או ישתוק. אז ישיר או ישתוק??? לכל סגל הפקולטות הנכבדים ולכל המעוניינים גם לכל אלה שלא.
אם תרצו אין זו הגדה
כולם מדברים על שלום אף אחד לא מדבר על צדק לאחד זה גן עדן לאחר גיהינום כמה אצבעות על ההדק? עד מתי יהום הסער? עד מתי אדם בן כלב? מחליקות הפנים על התער, מלטפות אצבעות את החרב. לפעמים החיים מורידים אותי על הברכיים אין שומר את השער, אין סימן משמיים. אני רואה אנשים שחיים חלומות ותקוות אנשים שחיים רק תככים ומזימות. יש ששואלים שאלות ואין תשובות יש כאלה מלאים רק טענות ודרישות, אבל... כולם מדברים על שלום אף אחד לא מדבר על צדק לאחד זה גן עדן לאחר גיהינום כמה אצבעות על ההדק? אז נשארים לבד, מדברים אל הקיר, אין עם מי לדבר אם רק נבין שכולנו אחד, נראה הכל מתחבר כשיישרף רכושך, תישרף נשמתך אם לא תמהר להציל את עצמך רצחנו אדמה ורצחנו נשמה כמעט ולא נשאר לנו אויר לנשימה והעולם בתנועה מתמדת - עושה סיבוב וחוזר לאותה נקודה מה שעולה, חייב לרדת איך לוקחים את הכל במידה? יש אנשים שלוקחים בעלות על אלוהים ויש נאבקים, בועטים ושורטים כמה מאיתנו באמת מקשיבים? כולם מדברים על שלום. כולם מדברים על שלום אף אחד לא מדבר על צדק לאחד זה גן עדן לאחר גיהינום כמה אצבעות על ההדק? לכולם יש אותו החלום על פני הר, על פני עמק ממשיכים לדבר, מדברים על שלום אבל לא ייכון שלום בלי צדק
שוב היא כאן ושוב הכל מאבד צורה מבולבלת ויפה, היא לא השתנתה יום בהיר אחד עזבה והנה חזרה מרעידה בבהלה, ממיסה שלווה כי איתה כמו תמיד אין עבר ואין עתיד רק הרגע החולף לא חוזר יפה, כואב והכל פתאום אחר מסוער יותר, מהיר יותר, יפה יותר, אחר. שוב היא כאן ושוב הכל כמו מהתחלה שוב אני עומד מולה בלי לומר מילה כל חיוך בהיר שלה, בול אותו הצחוק הפרידה נראית פתאום כמו חלום רחוק כי איתה כמו תמיד אין עבר ואין עתיד רק הרגע החולף לא חוזר יפה, כואב והכל פתאום אחר מסוער יותר, מהיר יותר, יפה יותר, אחר. (קטע אינסטרומנטלי) ואיתה כמו תמיד אין עבר ואין עתיד רק הרגע החולף לא חוזר יפה, כואב והכל פתאום אחר מסוער יותר, מהיר יותר, יפה יותר, אחר. שוב היא כאן ושוב הכל מאבד צורה
שחמט
כמו שרות מנור אמרה שבורדין(?) אמר: "רק חמורים רציונליים לא משנים את דעתם" :~(
יהודית רביץ-בך לא נוגע... :)))