מה עושים?

היי, אני בת 32, הכרתי לפני כשנה בחור מקסים שקטן ממני ב5 שנים. בסה"כ טוב לנו מאוד יחד, אנו אוהבים ומוצאים הרבה מן המשותף. אנו רוצים מאוד למצוא פתרון מתאים לעובדת הפרש הגילאים מבחינת מוכנות להקמת משפחה בהתאם לגיל. קיים לחץ בגלל שאני בגיל קריטי והחבר עדיין לא מרגיש מוכן להקמת משפחה כרגע (מבחינה כלכלית ומנטלית). חברי ואני רוצים להמשיך את הקשר, אך לא יודעים מה לעשות לגבי המצב.

שקד שלום, הפרש של חמש שנים לא אמור להיות בעייתי לטעמי בשום מובן שהוא. גם גיל 32 עדיין הוא לא גיל קריטי. הבעיה להבנתי היא שאת לחוצה על הקמת משפחה ומיסוד הקשר וחברך מרגיש עדיין שהוא לא מוכן לכך. זה שאתם לא מתואמים לגבי הנושא הזה של הקמת משפחה, נראה לי נורמטיבי וסביר . מה גם שאתם בסה"כ שנה חברים. אז מה עושים? תמשיכו להיות ביחד ולדבר על כך ולנסות להגיע לעמק השווה. נסי לברר ממה החבר שלך חושש? למה הכוונה חוסר מוכנות כלכלית? רוב הזוגות הצעירים במדינתינו אינם מוכנים כלכלית. למה הכוונה חוסר מוכנות מנטלית? מה הוא צריך כדי שמוכנותו המנטלית תגבר? מה הוא צריך שאת תעשי כדי שמוכנותו המנטאלית תגבר? נסו לשוחח על כל אילו ולהגיע להסכמה . צריך לזכור שבחיים משותפים עדיין לכל אחד יש את התיזמון שלו, הקצב האישי והפחדים ... מאחל לכם הגעה לעמק השווה והמשך אהבה ומציאת המשותף, גדעון

גם אני חושבת כמוך.. קיימת בעייה נוספת שמטרידה אותנו ואנו רוצים לפתור אותה, ונראה שגם היא משפיעה על חוסר המוכנת של חברי. יש מקרים בהם אני נכנסת ללחץ, חוסר ביטחון, קנאה, עקב מקרים בהם חברי יוצא לבלות עם חבריו לפאב או לאירועים שאיני מוזמנת, מדבר עם עמיתה שלמדה איתו, יוצא לטיול עם חבר. בעקבות כך אני לא שולטת על התנהגותי, כועסת על חברי, ונכנסת לפחד וללחץ. הבעיה יוצרת מתח ומריבות מיותרות שמאיבות על הקשר. לאחר מכן אני מצטערת ומבינה שהתנהגותי היתה קיצונית. חברי כנה ומקפיד לשתף אותי בכל דבר. חשוב לי מאוד לפתור את הבעיה כי אני יודעת שהיא הרסנית. מה ניתן לעשות?